שיר שהלחנתי, בהיותי בצבא, בסגנון הבוסה-נובה (ג'אז ברזילאי),
וכתבתי לו גם מילים (שאותם לא אפרסם כאן), ושמתחיל
כ-בית+פזמון, ועובר למין סוג של צ'יל-אאוט בוסה, שבנוי בצורה
של טראנס, כלומר ערוצים חדשים נוספים בזה אחר זה, עד לסיום
אקורדי.
הלחן פשוט זרם לי לראש מעצם המחשבה על אותה חיילת שהתאהבתי בה,
והפזמון מנסה להביע את תחושת העונג העמוק שיוכל להתעורר אצלי
אם וכאשר אגיע לסיטואציה אינטימית, עם רגשות הדדיים, עם אותה
בחורה. הלחן עלה לי באחד הלילות ללא שינה שסגרתי בבסיס, בין
סיור לסיור (סיור היקפי בג'פ"ס), בשעה שפינטזתי על חיבוק מלא
משמעות עם אותה בחורה. היתה זו שעת אמצע הלילה (בערך 3:00 AM)
ופשוט הרגשתי צורך לכתוב את התווים כדי שלא אשכח אותם. הכרחתי
את עצמי לקום, להדליק את האור בחדר, ותוך שימוש בשמיעה
האבסולוטית שלי, להוריד את האקורדים המורכבים לתווים על חמשה
מאולטרת. זה היה פחות או יותר חוויית ההלחנה הראשונה והאחרונה
שלי, תוך תקווה שיהיו לי עוד מקורות השראה בעתיד...
כשהגעתי הביתה בסוף השבוע, פשוט הורדתי את האקורדים לתוכנה
CakeWalk, הוספתי עוד ערוצים אחד אחרי השני, ותוך הוספת אפקט
מה SoundBlaster Live! value שלי, הקלטתי לקובץ WAV וכיווצתי ל
MP3. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.