|
שתינו מול מחשב
אני בשלי והיא בשלה
מלחמה
אני שולפת ציפורניים כי ככה למדתי שעושים
אבל בפנים כל כך כואבת
הריח שלה עוד באפי
חייבת להביע עמדה
שזה לא יחזור
שתבין
אבל
אני נלחמת בי.
תמיד משיגה את מה שאני רוצה.
המקל והגזר
עכשיו זה כואב
אך הפיצוי הולם...
כשהקול שלה מחייך אני לא יכולה להיות עצובה |
|
|
לא כל הזהב יש
לו זוהר,
לא כל תועה דרך
יאבד,
אומרים שלכל אחד
יש פואנטה,
אז למה תמיד אני
נשארת לבד?
(טולקין במקור,
א.ש. בשפצורים.) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.