עת יורד לו הערב
צלילים ראשונים מתנגנים
אורות מעומעמים מהבהבים
בשלל צבעים.
ענן עשן מטשטש
ערפילי סיגריות בוערות.
קצות אצבעות רגליה
טופפות בחוסר מנוחה
וכמהופנטת היא קמה
ומרחפת אל תוך הרחבה.
גוף ונשמה מתמזגים בה
אוירה מחשמלת
עוצמת עיניה
מרגישה את עצמת הצלילים
דרך רגליה,
מתנועעת לקצבה
פעם בריחוף איטי
ופעם כל גופה כמו אחוז תזזית
והיא, היא אחרת,
זרועותיה מתנופפות,
שפתיה נעות
פעם חיוך שולחות
ופעם בכאב מתכווצות.
הקצב אותה סוחף,
נוטשת מחשבות
על יום שעבר
על יום שיבוא
פורמת כל שביב של כאב
עת רגליה מפזזות על הרחבה
עד כלות נשימה.
|
