אסתר לזר-ברק / כנרת |
לעיתים שירתי גוועת
לעיתים מילותי ממריאות
כך או אחרת כנרת כנרת
למדתי אותך לאהוב
תקוותי הראו לי הדרך
לראות בך את כל הודך
אין במילים די כדי
לפאר ולתאר את נופך
אושרי טבול במימייך כנרת
אהבת עלומים מעבר לגבולך
אמשיך ואוסיף לשיר לך כנרת
ובמיתרים להלל את יופייך
לנגד עיניי תמיד את כנרת
עוטפת שלווה את גופי
מימייך הצלולים כנרת כנרת
מפריחים את כל יגוני
נרגשת אוסיף להביט בך כנרת
כנרת כינור זהב שלי
זה הנוף המשקיף מחלון חדרי
כמו ים של דמעות אין סופי
אולי לא קסמת לי לפני כן כנרת
עד שידעתי אהבה אחרת
עם כל געגוע קט עלייך צופה
ומעבר לאופק נשקף ממך דמותה
לעיתים שירתי גוועת
לעיתים מילותי ממריאות
כך או אחרת כנרת כנרת
אותך לא אפסיק לאהוב
אוגוסט 92
משנת 1977, "כאן ביתי - אל מול גולן"
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|