ישבתי שם על הגבעה, מולי פרוש הלילה החשוך על בקעת לבנון
השתעשעתי בעובדה שזה אחד הלילות האחרונים שם.
יפה כל כך וסיפורי הקרבות הלא רלוונטים אינם נוגעים לי,
עוד שמירה אחת לפני עם עשרות כוסות קפה רק כדי לא להרדם
רק לשרוד את החושך ובמפתיע אני ער עכשיו.
אני ער כי אין לי כוח או רצון לישון עכשיו לפני השמירה וקר כל
כך.
רגע אחרי שהתיישבתי כאן החלו נקודות ירוקות ומבריקות לפלח את
השמיים באור זוהר, כדורים נותבים, כדורים נותבים סובייטים
שונים מהאדומים שלנו
אולי חתונה בכפר השכן חשבתי אבל הכמות גדולה מידי...
אחרי הירוקים בשמיים הופיעו מסוקים מעלי, הרגשתי איך הבטן
מתכווצת כמשהו רע קורה.
ירדתי לעמדת השמירה הדלקתי את הרדיו, לא היה דיווח מיוחד
את השמירה העברתי בניחושים מה היה ומתי יגידו כבר
זו לא יצירה ספרותית, זו אמת שמתמודדים איתה
בשש בבוקר היה לזה כבר שם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.