לסופשבוע נסענו - פנויים ופנויות,
לאילת, עיר יפה לאהבות.
בנסיעה כל אחד נתבקש לדבר,
ועל עצמו מעט לספר.

החבריה כולם מאוד נחמדים,
מרבים בבדיחות, מחייכים, צוחקים.
אחרי נסיעה כל כך ארוכה,
הרגשנו מעט כמו משפחה.

לאחר שהגענו, היה זמן פנוי
בעיר לטייל, להתרגל לשינוי.
בערב נפגשנו למשחקי חברה,
כדי להקל על הבחירה.

ארוחת ערב הייתה קצת דלילה,
אם כי לא באנו בשביל זלילה.
אחרי כן לבשנו את מיטב הבגדים,
כדי שנהיה עוד יותר נחמדים.

היה ליל סילבסטר, ישבנו לחכות
לשעת החצות לקבל נשיקות.
שמפניה פתחנו, היו זיקוקים,
השתוללנו מעט על רחבת ריקודים.

כבר אז ראיתי שנוצרו הזוגות.
מה להגיד? שיהיה לבריאות.
אחרי ריקודים נעלמו לי כולם,
אז הלכתי לישון, סוף ערב מושלם.

כבר על הבוקר שמעתי תלונות,
"על הפנים" המלון ועוד קצת "שמות".
השם שאהבתי התחרז עם "בריזה",
עם קצת הומור, קראתי לו "קריזה".

מזג אויר היה נהדר,
אז רובנו יצאנו לשייט קצר.
לפני כן ביקרנו במפעל יהלומים,
ברחנו מהר בגלל המחירים.

בערב יצאנו לפאב ריקודים,
אוירה נעימה ומלצרים מזמרים.
נהנינו מאוד מהמופע
על הארץ שלנו, ישראל היפה.

גם אני שם רקדתי על הבמה,
מחמאות וכפיים לי נגעו בנשמה.
עשו לנו קצת בעיות עם חשבון,
ואז שוב חזרנו לבית המלון.

ללכת לישון לא היה לי מזל,
בחדר שלי לא נדלק החשמל.
ירדתי ללובי, אנשים שם יושבים
ב"אמת וחובה" משחקים, צוחקים.

היה יום חופשי למחרת,
לא אוכל לנחש מה עשה כל אחד.
הלכתי לטייל קצת לקניון, לים.
מזג אויר היה גם כן מושלם.

בלילה יצאנו שוב לבלות,
למועדון על שפת ים, ממש ממש "הוט".
היה קצת צפוף, לא היה לי מקום
איפה לרקוד, התקשיתי לנשום.

בשתיים בלילה חזרנו למלון,
אך לא כל כך רציתי לישון.
ישבנו בלובי, עד הבוקר כמעט.
חוזרים כבר הביתה למחרת.

בשבת בבוקר הייתי קצת עצובה,
לשגרת החיים לא קלה השיבה.
בשלוש בצהרים יוצא אוטובוס,
אם כי פחות זמן לוקח לטוס.

מקריאה את השיר בנסיעה חזרה,
זוהי דרכי, אולי קצת מוזרה,
להיפרד מכולם, מכל אחת ואחד,
סוף שבוע הזה היה מאוד מיוחד.

(דרך אגב, מלון "בריזה"
באמת מביא המון קריזה.
חדרים לא נקיים,
שרות על הפנים,
ארוחות מאוד דלילות,
ובחדרים יש נזילות.
רק פקידים קצת נחמדים -
לפחות משהו נעים.
לא מומלץ בחום. )