סיגל גלברט / צוואה |
סגרתי עיני בתפילה נושנה
לחשתי לרוח צוואה אחרונה,
עמדתי מולה והתפזרתי בתוכה
כמו ענן אבק אפור שהתאחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|