לפני חמש שנים הכרנו, לפני חמש שנים התפתחה הידידות.
לפני חמש שנים הכל התחיל.

לאט לאט התחלתי להכיר אותך, לאט לאט התקרבנו ולאט לאט הפכת לאב
שלא היה לי.

זוכר את הפעמים שכאב לי?
זוכר את אותם הפעמים שהיית לצידי, זוכר אתה את התמיכה שלך בי?
אולי לא אמרתי תודה, אבל בעומק נשמתי אמרתי תודה.

זוכר שהיה חסר לי משהו?
זוכא את אותם הפעמים שהשלמת את החסר? זוכר אתה את הימים האלו?
אולי לא אמרתי תודה, אבל עד היום הזה אני אני מודה.

כל מה שעשיתי בחיים שלי, הדברים הראשונים אתה תמיד היית שם.

זוכר את כל הפעמים שויתרת בשבילי?
זוכר את השעות שהיית יושב לבד, בזמן שאני הייתי מבלה?
אולי לא אמרתי תודה, אבל אני זוכר.

זוכר את הריבים שלי עם חבריי?
זוכר את הזמן שהיית אומר שהכל יהיה בסדר? זוכר כיצד ניסית לדבר
איתם?
אולי לא אמרתי תודה... אבל אני זוכר.

זוכר אתה החברות שלי?
זוכר אתה את הפעמים שויתרת לבלות איתי ושאני אבלה איתן?
אולי לא אמרתי תודה... אבל אני מודה.

זוכר את הידידות שהייתה לנו, או כל מה שבנינו סביב חמש השנים
הללו?
אני בספק.

אבל דבר אחד תדע, אני זוכר.