[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כאשר אתה מאבד משהו, אתה מרגיש בחסרונו, חסר בך משהו, משהו
שהלך ממך ואתה יודע שלא יחזור.
בשבוע שישבתי לבד ודברתי באיי סי קיו אם אנשים החלטתי להיפגש
אם אנשים חדשים נכנסתי לצ'אט של נענע.

אחרי 20 דקות מצאתי מישהי לדבר, דיברנו שעות שמה היה "ריטה" שם
קסום ומתוק.
דיברנו על הכל כל נושא שבעולם, אפשר היה להרגיש שאני יכול לספר
לה הכל.
שבועיים היינו בקשר וירטואלי, ורציתי לראות אותה, לדבר איתה
לגעת בה.

קבענו ביום שישי, הימים עברו לאט כל יום נדמה היה כי שבוע
הוא.
חיכתי בסבלנות, לא עניין אותי כלום רק רציתי להיפגש איתה.
הגיע היום הזה, נכנסתי לאוטו ונסעתי להיפגש איתה.
עצרנו ליד גשר, התקשרתי אליה היא ענתה לי בקול מתוק שאין
כמוהו, רק לשמוע את הקול הזה היה מעלה לי חיוך על הפנים.
היא אמרה שהיא יורדת בעוד 5 דקות, 5 דקות שהיו לשעה, לא יכולתי
לחכות לפגוש אותה.
והנה היא יצאה, האור זרח מעליה אפילו בלילה יכלתי לראות אותה
יפה כשמש עדינה פשוט אין מילים לתאר את ההרגשה שאתה רואה דבר
מושלם.
נכנסו לאוטו ונסענו, לדבר איתה היה כמו חלום שהתגשם לראות אותה
אין לי אפשרות אפילו לתאר במילים.

אחרי שעה של נסיעה הגענו למקום.
נכנסנו לחדר ובילנו שם כ 3 שעות, 3 שעות שאני לא ישכח בחיים 3
שעות הראשונות בחיי, 3 שעות אם מישהי שאתה רוצה להיות.
להרגיש אותה, מגע איתה היה עושה לי שמח על הלב, הדיבור שלה הכל
הכל היה מתוק שום דבר לא יכל להרוס את הרגע הזה.

אחרי שלוש שעות יצאנו, וקבענו בעוד שבוע.
השבוע הזה לא יכלתי לחיות, תמיד חשבתי איפה היא, מה איתה מה
היא עושה.
כך עברו להם ארבעה חודשים של אהבה, ארבעה חודשים השמחים
והמאושרים בחיי.

ישבתי בסלון ראיתי תוכנית, הטלפון צילצל שמעתי את הקול המתוק
הזה שוב בטלפון שאומר לי להכנס לצ'אט יש לה משהו חשוב לדבר.
החששות עלו מיד.
אחרי שנכנסתי, קבלתי את הבשורה.
הכל השחיר, אבן נפלה על הלב דמעה נפלה על המקלדת השפלתי את
המבט ועלתה רק שאלה אחת  "למה?". שבוע לא יצאתי מהבית, לא היה
לי חשק לאכול לא לשחק לא ללמוד הכל ניהיה אפל ואין את האור אין
תקווה.

הדרך ארוכה מאוד ארוכה בדרך יש מכשולים אשר לא נותנים לך לעבור
את הדרך בשלום אתה נתקל בהם וחושב האם כדי להמשיך, להמשיך
ולחפש את האחת האם זה שווה את זה.
הדרך קשה, אבל אי שם היא נמצאת , זורחת מתמיד האהבה הנצחית
ושתגיע אליה אתה תדע זאת.

אתם יודעים מה מרגישים כאשר האהבה נפגעת?
אתה מאבד את האמון בך, את הדבר היחיד שלך הביטחון אתה לא חושב
שתימצא עוד פעם דבר כזה.
יותר גרוע מזה שאין למי לספר, הסיפור הזה נכתב בשבוע הזה השבוע
הנורא בחיי שאותו אני יזכור, השבוע הזה שאתה לבד שאתה צריך לתת
חשבון נפש לעצמך, ולהחליט אם אתה ממשיך, חייבים להמשיך למרות
שקשה.

אהבה יש רק אחת, בדרך יש רבות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בלי להעליב, אבל
מרוב סיפורים על
אלוהים, מלאכים,
גן-עדן וגהנום,
נראה לי שאלוהים
יכול להתפטר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/1/04 8:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנדריי שופילו

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה