|
מכחול צובע את האוויר
מזמן כבר הבנתי
משהו קרב
מזמן לא הרגשתי
את המשהו הזה כל כך
קרוב למכחול אני ניצב
ואין לי עבר
ואין לי עתיד
יש לי רק עכשיו
צובע את הקשת
בצבעים שאין להם שם
אין להם שם
אבל הם שם
אולי המכחול נתן להם שם
אני רואה אותם
ולא מסוגל
מנסה לגעת
הם נעלמים
עוצם עיניים
הם חוזרים
גם המכחול
פוקח עיניים
הצבעים עליי
מסתכל על המים
כן, אני מלא צבעים
ומוזר
המראה נראה לי מוכר
צועק משמחה:
להיות!!! |
|
|
בכל פעם שאני
מהרהר בכך
שמיכלי היא בעצם
ילד חרמן בן 15,
אני תוהה אם
באמת יש לו אחות
בשם שירה
אביב והתהויות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.