לאט לאט
לנשום עמוק ורגוע
להמתין בשקיקה
לעונג הבא
לרפרף כמו רוח קלילה
בערב אביב
ללכת סביב
למעלה ומטה
ימינה ושמאלה
למולל, לגולל, למעוך
לצבוט ללטף
ולחשוב מה עוד?
להמשיך או לסגת?
ואז...
להכניס בעדינות
להוציא בסבלנות
לנשום קצת יותר
והחזה כבר עולה
והבטן שוקעת
רעד קטן זוחל
מתגנב ומרעיד
את הגוף
כמו מיתר חשוף
להחניק הקול
לשלוט ב"הכל"
לתת לעונג
להתפשט לעטוף
לבודד ללטש
לחדד החושים
לעשות "פרפרים"
ואז...
לבטל מחסומים
להתמסר בלי משים
לנשום כבר יותר
לנאוק חרישי
לרצות להמריא
לרקיע השביעי
לתת לצעקה
להיהפך לזעקה
של אביונה בשיאה
לנסות להאריך
את העונג הזה
שלא ייגמר
שרק יישאר
שיציף ויגביר
וישאיר סימנים
ואז...
להקשית את הגב
לחזק השרירים
לשכוח מהכל
מהעולם ובכלל
להיות רק סגור
בתוך השבלול
של אושר צרוף
לצוף בבועה
שסוגרת אותך
מכניסה רק צלילים
של חמת חלילים
שמנגנת הלל
כמו כל פעמוני התבל

ואז...
אט, אט
להתחיל לנשום
שוב רגוע רגיל
להחזיר הדופק
למקצב הסביר
לחזור לקרקע
להתחיל לחייך
לעצום העיניים
להרגיש העפעפיים
כבדים כמו עופרת
ולחשוב בינתיים
לו יכולתי
לישון
לישון
ולישון
איתך...



הנוסע השמיני...