שניהם עולים על הבמה
פותחים בהצגה, הצגה של החיים
זה נראה שם אוהבים את המשחק אך בתוכם הם פרודים
הכול נכבה "בשקט תעשיתי" וכשהמפעל נסגר מתחילים הפיטורים
גלגלים נשרפים, אלימות, הם רק חלק קטן מהקונפליקט האין סופי
שמתמשך כבר 20 שנה.
האולם ריק (אך בחוץ שומעים הכול) יש בו רק שני צופים שמחכים
ולא רוצים למחוא כפיים,ההצגה מוצגת בינתיים עד שאחד  מהשחקנים
יפול מהבמה.  אני אוהב ומכבד את השחקנים אבל שונא את ההצגה,
אני מסתכל על הצגות אחרות חלקם טובות חלקן גרועות עוד יותר אני
מחכה לראות את ההצגה שלי