ואכן מהי אותה הפקרות מאושרת, אשר כמהה לה אני בכל נפשי
ואין אני יודעת בדיוק מה היא ומדוע, אז מדוע רצוני אליה
ואולי פוגעת היא? או שמא אינה חלק מציפיותיי?
או אולי אינה אלא בגדרו של חלום בלבד, חלק מאשליה ואינה קיימת
כלל
אז מה היא באמת הפקרות מאושרת? האם הכוונה ללהיות חופשי,
לעוף כמו ציפור במרחב, לא להביט לצדדים להוותר לבד בעולם
הגדול
כשהרוח היא היחידה ששומעת, שמרגישה, שמלטפת.
אולי היא שמחה ואושר, כי הכל מאושרים וכל האנשים אותם אוהב
בטוחים כעת ואינם נתונים עוד בסכנה?
אך עדיין חסרה לי תשובה, מהי באמת הפקרות מאושרת
אולי החיבוק, הכמיהה למגע אולי נשיקה שאורכה כנצח
הליטוף והרוך ואולי רק דקה של שתיקה ותחושה משונה שכזאת
המבט בעיניו, הבלבול בקולו ועיניו שיכולה אני שעות להביט בהן
ללכת אט אט לאיבוד דרכן, תוך גילוי עולמות רחוקים ומופלאים
אולי תשובות חד משמעיות אין לאותה הפקרות מאושרת אין לי
אבל דבר אחד אני יודעת, היא קשורה בו.
<הרהורים בעקבות השיר- זכרונות חמים של דליה רביקוביץ'>
28.12.2003 |