הרגע בו נעליים חדשות הופכות ישנות
לעולם הוא רגע מוחמץ,
שפעת חילופי העונות
מרתקת גופי הדווי למרבץ.
היעדר סבירות השמש,
המתנצנצת במעותיי.
טרם צינת החורף,
המחלחלת בעצמותיי.
ככל שמתקצרים ימיי
כן מתרבים הירהוריי...
בינתיים,
בקצהו השני של העולם
נלחצת אל קירות מיצר
סירה משתחלת
כדג חלק קשקש בנתיב הנהר
מבקיעה דרכה בנקיק הצר
הנפער
בין תמול ומחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.