ונארו קוואנטליוס / דאגה |
הדאגה הייתה אטמי-אוזניים.
הדאגה
כמו סירנה
הקשב לשירה המפתה, ורגשותיך יתנפצו אל חוד סלע.
זוהי הדאגה:
מוסווית באהבה,
פוגמת בשמחה,
מטיפה לפחד,
מעמעמת התלהבות,
יד ימינה של השנאה.
היא הקוץ התמידי ברגל החיים,
לא תעלם, אין אנו יכולים לה.
כמו רוצח היא,
חונקת את קורבנה בשמיכה של דבק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|