ארבל הכרמלי / השתחררי ! |
שאהבתך בוערת בשדותייך,
אגרתי כוחי לאהוב-
לאט, לאט אתן לך לטעום,
שלא תהיי נוגה ודועכת
שלא אחזה בלחייך החיוורת.
אכסה גופך בגופי כאוויר לרפואה,
אנשוף גלים אל חופך הרך בנוצה
עד יתמלאו שדייך באהבה
וגוון פטמותייך יסגיל ויכהה.
התכסי בעירומך, חולת אהבה,
חממי קורייך עד הזעה;
יתעורר הזמן אשר יצריו אהבה
ולא תהיי יותר דועכת ונוגה.
03/01/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|