החלונות פתוחים
ובפנים אין כלום
רק אפור וחשוך
הרגשה של בקרוב
זה יבוא ויסחוף
עד הסוף הגדול
האם זה המקום
שבו נשארו השברים
הם לא היו שם
כשאני ברחתי
רק כשאתה נשמת
טריקות
כי הרוח נושבת
כי אתה נושם
כי הזכוכית נופלת
והחלונות נשארים פתוחים
ובפנים צומחת לה אש
שתשאיר אותי חסרת נשימה
האש שתכלה אותנו
יישאר רק הדם
וזה יהיה הסוף
" מה זה הסוף?"-
תשאל מקוטע נשימה (נשמה)
"הסוף זה
כשלא נשאר
בשביל מי לנשום"-
אענה
ואסגור את החלון. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.