אופליה קוביין / העורב |
כאב וקרב
הן עד הלום
הן עד עכשיו
גבי כפוף
גופי רעב
לאחד שאהב
לשינה
ולחופש רב
על כן ליבי
מוגלת קנאה
זב
בזה העורב-
שחור כנפיים
וזנב
מתעופף
בלא תכנון
בלא פקודה
בלא לבוש
הוא לא סובל
והוא חידה
בלא ייאוש
שלי
על הקללה
שאין לה
שום מימוש
על גורלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|