האמת שלא רציתי ללכת למסיבה של עינת. היה סרט על סטלין בערוץ
8, ובכלל אני ועינת לא מדברים איזה שנה, מאז שהיא תפסה אותי
שוכב עם אמא שלה. מאיפה הייתי צריך לדעת שזו אמא שלה, הייתי
שיכור מת, וחוץ מזה היא התחילה איתי, אז אם יש מישהו שצריך לא
לדבר עם מישהו זו עינת ואמא שלה.
הגענו לעינת, אני ואלי. אני לא הכי אוהב אותו, אבל הוא הציל לי
את החיים פעם בלבנון, או משהו כזה ואבא שלי אמר לי שזה לא יהיה
יפה אם אני לא אשמור איתו על קשר. במסיבה היו מלא כוסיות.
כשהייתי חבר של עינת היא לא הכירה כל כך הרבה בנות. בעצם אם
חושבים על זה היא היתה בודדה, ודי יצאתי איתה מרחמים. רחמים
וגם בגלל אמא שלה. אומנם כבר עברה את הארבעים אבל יש לה גוף
שבא לך לתפוס אותה ולפרק לה את הצורה. אני יודע, כי עשיתי את
זה, אבל הייתי שיכור אז זה לא נחשב.
ברקע התנגן "Acrosse the universe" של הביטלס. אני שונא אותם.
עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם: "איך הוא יכול להגיד שהוא שונא
את הביטלס? איך הוא מעז?" אין מה לעשות, הביטלס הם ארבעה
צפונבונים מליברפול שחושבים שהם יודעים לשיר. אבל אני סוטה
מהנושא. בכל מקרה, כולם היו בפוזה של" וואו איזה שיר מדהים"
וישבו להם עם כוסות הקוקטייל שעמית, אחיה הקטן של עינת, הכין
במטבח. את עמית אני דווקא אוהב, הוא תפס אותי מזיין את אמא שלו
ולא אמר כלום. הוא הבין שהייתי שיכור.
פתאום ראיתי את עינת, היא נראתה ממש טוב. לא זכרתי שהיא נראית
טוב כל כך. היא ישבה בפינה הרחוקה ודיברה עם איזה בחור משונה.
הוא היה עם עניבה ומשקפיים, בטח אחד מאשפיי ההיי-טק העשירים
האלה שחושבים שהם יכולים להשיג כל בחורה, כי יש להם כסף. אבל
אז מגיע רגע האמת והבחורה מגלה שהזין שלו כל כך קטן, שעדיף לה
לנסות ללכת להזדיין עם אימפוטנט.
שקלתי אם לגשת אליה, או פשוט לקוות שלא נראה אחד את השני במשך
כל הלילה. לפני שהספקתי להסתובב ולחשוב בצד היא קלטה אותי. היה
לה מבט מופתע. היא נראתה כמו בפעם הראשונה שהיא ירדה לי
והבטחתי לה שאני אגמור בחוץ ובסוף גמרתי לה בפה. התכוונתי
להגיד לה, אבל בייננו, מי היה מוציא אותו.
היא התחילה להתקרב, לא הייתי מפחד אלמלא החרב שהיא החזיקה ביד.
אני עדיין לא מבין איך החרב הגיעה אליה, אני גם לא מבין איך
פתאום היתה תזמורת של קופים ברקע, ולמה גם הם ניגנו ביטלס.
רציתי לברוח, אבל משום מה נשארתי, אמרתי שאני אקבל את זה כמו
גבר. אז ירדתי על ברכיי והתחלתי להתחנן שהיא לא תהרוג אותי.
עינת לא הבינה על מה אני מדבר. הסתכלתי למעלה וראיתי שהחרב כבר
לא חרב, אלא סתם כוס מרטיני עם זית. למה בכלל שמים זיתים בתוך
שתייה, למקרה שנהייה רעבים באמצע הדרינק ויבוא לנו חשק
לחמוצים? היא אמרה לי שהיא מופתעת לראות אותי, במיוחד מכיוון
שהיא לא הזמינה אותי בכלל.
ישבנו והתחלנו לדבר. היא סיפרה לי על העבודה החדשה והחברות
שהיא הכירה. אני סיפרתי לה מה קרה לי בשנה האחרונה עם הפרוייקט
לאוניברסיטה, ועל זה שאח שלי קיבל הסמכה כליצן. אני עדיין לא
מבין איך הוא התקבל לבית-ספר לליצנות. יש לו פיצול אישיות,
לפעמים הוא משתגע ונהפך לרוסי מטורף. בדרך כלל הוא רק שובר
דברים וצועק על כולם, אבל לפעמים הוא נגנב לגמרי, עורף
לתרנגולות ראשים ומאונן על תמונות של רמברנט.
דיברנו במשך כל הלילה, אני ועינת. התנתקנו מהאנשים והמסיבה.
בסוף גם התנשקנו והחלטנו לתת לנו עוד צ'אנס ביחד.
למחרת שכבתי עם אמא שלה. לא הייתי שיכור, היא פשוט ממש שווה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.