האלבום שבו הכל מתועד,
הכאב, השמחה, הצחוק, הדמעות, הכל
מסתכלת על תמונה ועוד תמונה,
למה כל כך עצוב להסתכל באלבום?
ונזכרת במי שעזב, הלך מכאן.
ועובר עוד יום,
ושוב בשעת געגוע היא מתיישבת עם האלבום,
מכה את הכאב עם נוסטלגיה,
נוסטלגיה כל כך כואבת,
מהעבר הכל כך מאושר שהיה לה
מסתכלת באלבום שבו הכל מתועד,
הכאב, השמחה, הצחוק, הדמעות הכל,
אבל יודעת שהכל
הכל יעלם בקרוב.
כי כלום לא מחזיק לנצח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|