ובינתיים אני מחכה לאותו רגע שתוכל לחיות בשלום עם הכל,
לסלק מפנייך את כל אותם שדים. לפתוח ולסגור קבצים מבלי
להתבלבל,
לסיים, בדיוק כפי שתכננת להתחיל.
ולעולם לא להסתכל בחרטה, או להאשים אחרים בחוסר צדק.
או לנסות להפיל את האחריות על כל גורם אחר מלבד עצמך.
ולא להיות פתוח לדבר על כל נושא,
ולנסות להסביר את גישתך גם כשברור לך שאתה טועה.
ותמיד להיות צודק, בכל מקרה.
ולהחמיא לעצמך. ולהשוות עם אחרים.
ולנסות להעפיל להישגים, לאיזו ראוותנות, לרדוף אחרי פאייטים
ונוצות.
ולחפש לך מישהי אחרת. כזו שתתפשר על פחות.
ובינתיים אני מחכה.