|
האש המאכלת, הלהב המסנוור
רוח קפואה ואין מנוס
האם דם אויבי הוא או דמי
עוצם עיני קלות, חופן השלג
ומניח לו להתמוסס כמו חלומותיי
קלות כנף הן מרפרפות בפראות
האם הייתי...
מישורים קפואים ישימון אכזר
על מה נלחמתי זיכרון מר
האש זוכרת ומאכלת
|
|
|
כשאנשים קטנים
מטילים צל גדול
והשמש שוקעת זה
סימן שהלילה
מגיע, ועפים
שבבים, ושורפים
ספרים, בשבת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.