רצית להיות איתו לבד
הוא רצה ביחד
רצית לחיות עימו לעד
הוא נרתע בפחד
חלמת על בית, משפחה
הוא - לפתוח דלת
וכך בצומת חייכם
נתפצלה הדרך

המשכת, הכרת גברים רבים,
בסוף גם התחתנת.
איש גם רגיש וגם חכם
הולדת שני בנים.
הוא עוד ניסה במשך זמן
למשוך ת'ריגושים,
אך גם אותו לכדה ברשת
מלכת מועדונים

וכך חייתם בשלווה
לא מעט שנים
ורק אחרי עשרים שנה
נפגשתם בשנית.

נבוכותם. "היי" ו"מה נשמע?"
חיבקתם זה את זו,
ושוב נפרדו דרככם
איש איש בזו שלו.

הילדים תהו אצלו לפשר הרהורו
והוא ענה, עוד חולמני, זו מכרה שלו...
לבעלה סיפרה גם היא באותו הזמן-
פגשה היום, כמה מוזר, חבר לשעבר.

שניכם שכחתם די מזמן-
לפני ימים רבים.
כעת אותם הרגעים
שבים ושוב צפים-
איך את אהבת, והוא גם כן
כמה רצית אותו
והוא - איך תשוקתכם
איימה להציפו
איך יחד, יד ביד, צעדתם ברחוב
והוא צעק "שלי בלבד"
ואת נישקת אותו.

ואת מרוב הזיכרונות כמעט והתפקעת
אמרת "להית' יקיר, אשובה עוד מעט"
וכך שניכם - את והוא, פעם עוד אתם
זכרתם צומת נטושה,
את צומת חייכם.