New Stage - Go To Main Page


שוקי:"יואוו. איזה קריזה תפסתי היום על שכנה שלי"
סטרוליק:"איזו? הסנילית מקומה ראשונה ששופכת על כל מי שנכנס
לבניין מים רותחים וצועקת 'ליסטים! ליסטים!' ?"
ש:"לא. יש אחת שגרה מעליי, אתיופית. אז כל פעם שאחד מהילדים
שלה רוצה לחרבן, היא פותחת את החלון מרפסת שלה ומרימה את הילד
באוויר, והוא מחרבן מהחלון"
ס:"שיטה טובה, הריח נשאר בחוץ"
ש:"זו לא שיטה טובה כשהחרא נופל על כביסה של אנשים אחרים"
ס:"כן, זה די מסריח. אה, אמרתי משהו דו משמעי"
ש:"יופי לך. אז עליתי לאתיופית ואמרתי לה שתפסיק, אז היא בשלה
מדברת בעברית אתיופית, אז לא הבנתי מילה ממה שהיא אמרה"
ס:"ואז היא הפסיקה עם החרא?"
ש:"לא, אני חשבתי שהיא תפסיק אז תליתי כביסה, ו5- דקות אחרי זה
בעלה והיא הצטרפו לחגיגה עם הילדים שלהם והכול נפל לי על הג'קט
המגניב עם הפאייטים"
ס:"צלצלת למשטרה?"
ש:"כן, אבל הם ביקשו ממני לצלם הוכחה, אז כשניגשתי למרפסת לצלם
את זה, כשהושטתי את היד החוצה שום דבר לא נפל לי על היד, אז
החלטתי להוציא מחלון את הראש כדי לצלם את פיסות החרא שעל
הכביסה שלי ועל הקיר מעל לחלון, וישר קיבלתי מטח של חרא על
הראש ועל המצלמה המגניבה שלי"
ס:"זאת שקיבלת ב5- שקל מהמבצע של קוקה קולה?"
ש:"כן. וזה היה הקש ששבר את גב ה..."
ס:"השועל?"
ש:"הגמל. אז החלטתי לנקום בדרך המתוחכמת שלי, ושילמתי לילדים
קטנים מהרחוב שיבואו לדלת של האתיופים ,יחרבנו להם על השטיח
כניסה ויברחו"
ס:"וזה עבד אני מניח"
ש:"לא, אחרי זה התברר לי שהאתיופים השתמשו בכלל בשטיח ש-לי, זה
שחשבתי שהמנקה גנבה. אז לא שילמתי לילדים הקטנים כי טכנית הם
לא ביצעו את מה שהתבקשו לעשות, כי סך הכול הם חירבנו על השטיח
ש-לי"
ס:"טכנית זה נכון"
ש:"אז עכשיו כל יום אני מקבל מהילדים האלה משלוח מיוחד ליד
הדלת...."
ס:"איחחחח, אז עכשיו אתה לא יכול להביא לדירה שלך כוסיות"
ש:"כן, כאילו קודם הייתי קזנובה... עזוב, יום אחד הילדים האלה
יתבגרו ויפסיקו"
ס:"או שפשוט ימשיכו ויחרבנו על הדלת שלך חרא גדול יותר"
ש:"שיט, לא חשבתי על זה. אם כבר חרא, מה קורה עם העבודה שלך
כטייס מטוס דישון?"
ס:"זו דווקא הייתה יופי של עבודה. כמובן שפוטרתי גם ממנה עקב
הפאשלה הקטנה ההיא"
ש:"איזו? שטסת לכיוון מטוסי נוסעים ושיחקת איתם מי משתפן
ראשון? ניצחת, לא?"
ס:"כן. אבל לא על הפאשלה הזאת אני מדבר. יום אחד סבתא של חבר
של חבר שלי מתה, אז הלכתי להפיג את היגון בבאר, ושתיתי 15
בירות, והייתי ממשיך לולא הייתי צריך לחזור לעבודה. אז עליתי
על המטוס, אני לא זוכר את ההמראה, אבל אני זוכר שטסתי ממש
פרוע. אז באיזשהו שלב כבר ראיתי כזה מטושטש שלא שמתי לב על מה
אני משחרר את החרא פרות הזה ושיחררתי את כל החומר מעל מרכז
העיר, מעל העצרת לאיכות הסביבה.."
ש:"הם שמו לב?"



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/6/01 13:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דייב וולצר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה