זה היה כשמלאו לה שתים עשרה שנים. הכבלים הפירטיים הוחלפו באלה
הסטטוטוריים ונאלצנו להסתפק בשבתות קצרות כי הילדה החלה
להיראות כמו אשה ובמקום להיות עם אבא'לה בשישישבת העדיפה לבלות
עם הבנים.
קיבלתי את הדין בהכנעה.
הדבר לא העלה ולא הוריד לאהבות משותפות כמו האזנה ל'אתניקס'
ו'ציירי לך שפם' אבל גם לא הפריע לזו החדשה שנחשפה בפנינו
במצלמות האלקטרוניות של הסבב העולמי. אני כרבים אחרים התלהבתי
מהכשרון הגרמני הצעיר שהפליא בנהיגה בוטחת וניהול אסטרטגיית
מירוץ מרשימה בעוד היא בחרה בדמות הקלסית הברזילאית שכוכבה
אמנם דעך בשנים האחרונות אך ניסה להתברג מחדש בצמרת עם קבוצה
חדשה.
היה מעניין להיווכח ביכולתה של הילדה לזהות את שלל שמות הנהגים
על לאומיותם השונה ולדקלם את מיקומם בזינוק בהתאם להקפות
הדירוג בהן צפינו בצהרי יום השבת.
המירוץ עצמו נערך כמובן רק למחרת אבל דאגתי להקליט אותו מבעוד
מועד במכשיר הווידאו בביתי כאשר היא מצידה הקליטה בבית אמה
ואחר כך כששבה מהלימודים היינו מחליפים חוויות בטלפון. ניתחנו
את תוצאות המירוץ, זמני החלפות הצמיגים, הצבענו על שגיאות
הנהגים, תהינו על אירועים בלתי צפויים כמו מזג האוויר ההפכפך
והעטרנו תהילה על המנצח התורן.
האידיליה נמשכה שנתיים ימים עד לאותו יום מר ונמהר של מירוץ
איטליה בו נהרג אלוף נעוריה בהתנגשות עם קיר הבטיחות בעוד
הגרמני מניף בצהלה את ידיו על דוכן המנצחים.
משהו בה נגמר והיא הפסיקה לצפות במירוצים. כשקראתי לה לבוא
מצאה תמיד סיבה להתחמק והדבר היחיד שעשתה היה להתעדכן ברדיו על
מנת לצאת ידי חובה בשיחה איתי. לא רצתה להאריך בדיבור ואני לא
יכולתי לעשות דבר בנושא.
חלפו שבועות ואיבדה כל עניין בספורט.
כשסיימה את החטיבה והחלה ללמוד בתיכון הפתעתי אותה יום אחד
כשביקשתי לשוחח על לימודיה. היא סיפרה שאין חדש תחת השמש וכלל
לא בטוחה שברצונה לסיים את בית הספר. היא האשימה את המורים
בתחושותיה אלה. שאלתי אותה אם אפשר לעשות איתה ביזנס, היא זקפה
את אוזניה מיד ותקעה בי מבט - 'כמובן'.
הבאתי בפניה דברים פשוטים. אמרתי לה שחשוב שתסיים בהצלחה את
לימודי התיכון ושתעמוד במבחני הבגרות; היא לא צריכה להתחייב
לציונים גבוהים אלא רק למאמץ והשקעה. אם תעשה כן תקבל ממני
מתנה בסיום הלימודים.
הזיק ניצת בעיניה. כעבור כמה שניות נאלצתי להבהיר לה שאכן
מדובר באוטו חדש אבל שתכין את עצמה גם לאפשרות של 'כמעט חדש'.
הניצוץ לא כבה.
השנים חלפו מהר ממה שרציתי אך שמחתי לעמוד בהבטחה. אוטו ירוק
וקוריאני חנה תחת מרפסת ביתה וחלפו עוד מספר חודשים וכמה טסטים
עד שהנהגת הצעירה יכולה היתה גם ליהנות מפרי השקעתה.
אחרי שירותה הצבאי נסענו לטייל בברצלונה, אב ובתו שחלקו חדר
משותף במלון. היא לא התביישה ממני ואני לא דרשתי ממנה שתאסוף
את הבגדים שנזרקו על הריצפה. במשך שבוע ימים חרשנו את רחובות
העיר לאורכה ולרוחבה ואת היום האחרון הקדשנו ל'סירקוויט אופ
קטלוניה'- יציע K  שורה 22 כסאות 13  14. בשעה 1400 ניתן אות
הזינוק לגרנד-פרי של ספרד.
חיוך ענק של אושר היה שפוך על פניה.