פנים. פתח דירתם של נורית וחנוך - לילה.

חנוך (52) עומד על סף הדלת, רטוב, מטריה בידו,  דופק בחזקה
ומטלטל את הידית.

חנוך
נורית! את יכולה לפתוח?

מחפש את המפתח בין חפציו.

חנוך
נורית!  נו נורית...

מולו מופיעים יעל (27) ודניאל (29). שניהם רטובים קלות,
מחויכים ומחזיקים ידיים. חנוך מסתכל עליהם ומחייך בעצבות. לאחר
כמה רגעים נורית (50) פותחת את המנעול, כשהיא בכותונת לילה, לא
מחכה שהוא יכנס ומתרחקת.

פנים. דירתם של נורית וחנוך - לילה.

חנוך מתעכב ליד הדלת ומנער את המטריה הרטובה. חנוך הולך אחרי
נורית.

חנוך
נורית. חכי רגע...

היא נכנסת לחדר וסוגרת את הדלת אחריה. הוא מבין שאין תקווה,
מתקרב לעבר חדרם ואז פונה לחדר צדדי.

פנים. חדרו של חנוך - לילה.

בחדר מוכנה מיטה מתקפלת ומפוזרים שלל חפציו של חנוך. הוא מחליף
חולצה ומכנסיים ונשכב על המיטה.

פנים. פתח דירתם של יעל ודניאל - לילה.

דניאל מרים את יעל ואוחז אותה בידיו, מסיט את שערותיה הרטובות
מפניה.

דניאל
ברוכה הבאה לממלכה שלך, נסיכה.

יעל
אז אני נסיכה?
ומי אתה? הסוס הלבן?

היא מנשקת אותו והם נכנסים לתוך הדירה הישנה. הדירה ריקה,
קירותיה בלויים וצבועים למחצה, על הרצפה מפוזרים דליי צבע
ומברשות, קרטונים וניירות דניאל מוריד את יעל והם פונים לחדר
השינה.

פנים. חדר השינה של יעל ודניאל - לילה.

הם נכנסים לחדר ריק בו רק מיטה. לצידה אחת של המיטה חפציה של
יעל ובצד השני חפציו של דניאל. הם קופצים על המיטה החורקת,
בודקים את רכותה ואז נשכבים בנינוחות. הם שוכבים זמן מה ללא
מעש, יעל מתופפת עם אצבעותיה על בטנה, דניאל מביט בה  ומחייך
בביישנות.

דניאל
יעל. אני אוהב אותך.

מנשק אותה בצווארה.

יעל
דניאל. אני חושבת שאני הולכת להקיא.

יעל קמה מהר מהמיטה, דניאל קצת נעלב.

פנים. חדר אמבטיה - לילה.

יעל יושבת על הברכיים ומקיאה לתוך האסלה.

דניאל (O.S)
יעלי? את בסדר?

יעל ממשיכה להקיא. קמה, פותחת את הברז וממנו יוצאים מים חומים,
על פניה שוב עולה הבעת בחילה. היא מחכה שזרם המים יתבהר, שוטפת
פנים, מסתכלת על גופה, נוגעת בבטנה ונשענת על הקיר. דניאל נותר
לבד מחוץ לחדר.

פנים. חדרו של חנוך - לילה.

חנוך מתהפך במיטה באי נוחות, בסוף מחליט לרדת מהמיטה ופונה
לשירותים.

פנים. שירותים- לילה.

הוא מטיל את מימיו.

פנים. מסדרון- לילה.

בדרך חזרה רואה שהדלת לחדרם המשותף קצת פתוחה ואור קטן דלוק.
הוא מתקרב ומסתכל על נורית, נראה שאינה יכולה להירדם.

פנים. חדר השינה של נורית וחנוך - לילה.

הוא נכנס לחדר, נורית שכובה עם גבה אליו. הוא משתעל, מנסה
לעורר רעש, לבדוק אם היא ערה.
אט אט הוא נכנס למיטה, אוחז בידה. היא לוקחת אותה לעברה.

חנוך (לוחש)
נורית, אנחנו לא יכולים להמשיך ככה.
את חייבת להקשיב לי.
תני לי הזדמנות להסביר.

לאט לאט מרים את קולו עקב אדישותה של אישתו וקולו חנוק.

חנוך
תגיבי! תדברי איתי!

מרחוק נשמעת סירנה של אמבולנס

נורית
אני לא רוצה יותר לדבר.
ואני לא רוצה יותר לצעוק.
כל מה שאני רוצה הוא קצת שקט.

היא קמה מהמיטה, עוברת אותו ויוצאת מהחדר. חנוך נשאר בחדר,
מהורהר.
נורית חוזרת לחדר ובידה שתי כוסות מים. היא מגישה לחנוך את
הכוס ומתיישבת על המיטה. חנוך לוקח לגימה.

חנוך
אני אעשה כל מה שתרצי, את יודעת את זה.

נורית
אתה צריך עזרה חנוך.
ואני לא חושבת שאני זאת שיכולה לעזור לך.

היא נשכבת, מסתובבת ועוצמת עיניה.
הוא מביט בה מקרוב, על כל תווי פניה, על בטנה, נוגע קלות בידה.
היא מסתובבת אליו ומבטה מחכה שיאמר משהו. אבל הוא שותק. היא
מסתובבת חזרה. הוא מקמץ אגרופו, מתחרט על שאיבד את ההזדמנות
להגיד מילים אחרונות. לבסוף מרפה את האגרוף. סירנת האמבולנס
עכשיו נשמעת קרובה. הוא קם, מביט מהחלון ורואה רכב אמבולנס
מגיח אל חניית הבניין. רק כשהוא נכנס לחנייה הוא נרטב מהגשם
היורד.

פנים. דירתו של מנחם - לילה.

שני פרמדיקים חסונים אך רטובים פורצים לדירתו של מנחם (63), הם
פוסעים במהירות במסדרון ונכנסים לחדר. בפינת החדר מיטה עליה
שוכבת רחל (60) ומתנשפת בכבדות. מנחם מתהלך בעצבנות בחדר ואז
מבחין בכניסתם.

מנחם
סוף סוף!
כבר לא ידעתי מה לעשות.

הם פונים מייד לעבר רחל.
פרמדיק 1
לך תבין, עיצומים של קופת חולים.
הם שם. אבל הם לא עונים.
והם גם לא ממש שובתים.
אבל גם לא ממש לא.

מנחם עומד בצד חסר אונים בעוד הם מעבירים מכשירים, עורכים
בדיקות ומדברים במונחים רפואיים. לאחר זמן מה.

פרמדיק 2
נתחיל בהחייאה.

פנים.  חדר השינה של יעל ודניאל - לילה.

יעל אוחזת בבטנה, מתהפכת באי נוחות ,אינה מבחינה בדניאל שעומד
ליד החלון ומחפש את מקור הסירנה, אורות האמבולנס חודרים לחדר.
בחלון יורד גשם.

פנים. חדר השינה של חנוך ונורית - לילה.

נורית שוכבת במיטה, מביטה בנקודה בחלל, לחדר חודרים אורות
האמבולנס. היא אינה מבחינה בחנוך שעומד מהורהר ליד החלון הגשום
ואז יוצא מהחדר.

פנים. ביתו של מנחם - לילה.

מנחם יושב יציב, מבטו פונה לנקודה ברצפה. אשתו שכובה על המיטה
ומכוסה עד ראשה. שני הפרמדיקים אוספים את חפציהם, פניהם
נפולות, אחד מהם מקשיב למכשיר הקשר ממנו נובעים קולות נרגזים.
הם מדברים ביניהם. הראשון דוחף את השני שילך לדבר עם מנחם. הוא
ניגש אליו בחוסר רצון ומעמיד פני רציני.

פרמדיק 1
אדוני.
אני שוב רציתי להגיד לך שאנחנו מאוד מצטערים.
באמת עשינו מה שיכלנו.
ו...אנחנו נשוב מחר. או.. מחרתיים.

מנחם מרים מבטו במהירות.

מנחם
מחר? מחרתיים? על מה אתה מדבר?

פרמדיק 1
אתה מבין, מסרו לנו עכשיו שיש בעיה עם ההעברה של אשתך ושל עוד
כמוה. זאת אומרת, חברת קדישא שובתת. נוצר עומס בחדר הקפאה ולא
ניתן להכניס... יותר, כי נגמר המקום.
זאת אומרת שלא נוכל היום... לפנות את אשתך. אני מאוד מצטער. זה
באמת מקרה יוצא דופן..
אנחנו ניצור איתך קשר כשהמצב יתבהר.
(פונה ללחוץ את ידו).
ונשוב בהקדם האפשרי.
פשוט כרגע אנחנו חייבים...

הפרמדיק השני נוגע לו קלות בכתף ומסמן לו ללכת.

פרמדיק 1
ללכת.

הם יוצאים בשקט מהבית.

פנים.  חדר אמבטיה של יעל ודניאל  - בוקר.

הרדיו ברקע: "סוף שבוע רגוע בגלגל"לצ..." מדבר על השביתות
הכלליות, על מזג אויר משתנה.
יעל יושבת על האסלה ומצחצחת שיניים. דניאל נכנס, מתעטש ומתגלח
ליד הכיור.

דניאל
איך את מרגישה היום.

יעל
יותר טוב.

דניאל
יופי. האמת  שאני קצת מצונן עכשיו...

מתעטש בחזקה.

יעל
אתה זוכר שקניתי כרטיסים להצגה היום נכון?

דניאל
כן. אבל האמת שלא עושה חשק לצאת מהבית...

יעל
מה, אז סתם נשאר פה?

שוב מתעטש.

דניאל מסיים ומכין לו מברשת לצחצוח, יעל קמה לעבר הכיור ויורקת
את מה שבפיה, הוא מתיישב על האסלה ומצחצח שיניים. היא ליד
הכיור מגלחת את רגליה.

דניאל
קנית ביצים בסוף?

יעל
אוי שכחתי. אני גם לא אספיק לקנות כי יש לי חזרה.

דניאל
טוב. אני כבר אשיג איכשהו.

הוא יוצא מהחדר. יעל מחכה שהוא יתרחק ומוציאה מהארון ערכה
לבדיקת הריון וקוראת את ההוראות.
היא מוציאה סיגריה ומדליקה אותה. דניאל עובר ליד הדלת והיא
מסתירה את הערכה ומחזירה אותה לארון. הוא עומד על סף הדלת.

דניאל
סיכמנו שלא תעשני בבית נכון?

יעל נאנחת ומכבה את הסיגריה בכיור.

פנים. פתח ביתו של מנחם - יום.

דניאל דופק בדלת. מנחם פותח אותה, לבוש בחלוק.

דניאל (בעליצות)
שלום! אנחנו השכנים החדשים

מנחם מביט מאחורי דניאל

מנחם
אנחנו?

דניאל לא מבין. הוא מבחין בגופתה של האישה השוכבת באמצע הסלון
ומנסה להציץ פנימה, מנחם סוגר את הדלת עד חצייה.

דניאל (כמתעורר מחלום בהקיץ)
אממ...רצינו לבקש ממך אם אתה יכול להשאיל לנו ביצה או שתיים?
אנחנו פשוט קצת בבלאגן ו..
אתה יודע איך זה יש לנו כל כך הרבה דברים על הר...

מנחם מפסיק אותו.

מנחם
חכה רגע אני אשאל את אשתי.

וטורק את הדלת. דניאל נשאר שם מהורהר. הוא פונה ללכת ואז חוזר
ודופק שנית בדלת. מנחם מסתכל מעבר לחור ההצצה, מהרהר קצת, מניח
על רחל חולצה ופונה לפתוח את הדלת. החולצה נופלת.

מנחם
תכנס.

פנים. ביתו של מנחם - יום.

דניאל נכנס, מנחם פונה למטבח והוא נעמד ליד הגופה ובוהה בה
בבהלה. הוא מצביע עליה

דניאל
זאת... אשת...

מנחם חוזר לסלון ושתי ביצים בידיו.

מנחם
אשתי. כן.

דניאל משפשף עיניו, ולוקח בעדינות צעד אחורה,  מנחם מגיש לו את
הביצים.

דניאל
היא ישנה או שהיא...

מנחם
אפשר לקרוא לזה ככה.

דניאל לוקח עוד צעד אחורה.
מנחם פונה לסדר שלל תרופות צבעוניות בקופסא, לפי ימים. ידיו
רועדות והוא מניח אחת אחת.
הוא מחייך בעצבות כשהוא מתבונן בה. דניאל מנסה לדבר כשהוא
מתחיל ללכת לכיוון היציאה.

דניאל
אני מצטער.. על ..אובד..

מנחם לא מסתכל עליו, ודניאל כבר הגיע לדלת.

דניאל
לא משנה.

הוא יוצא וממהר לסגור את הדלת מאחוריו. מנחם פונה למקרר, מוציא
ממנו חלב, מריח אותו, מבחין שהוא מקולקל ומחזיר חזרה למקרר.
הוא מדליק את הרדיו ומכוון לתחנה המתאימה.

פנים. סלון חנוך ונורית - יום.

חנוך שוכב על הספה במתיחות. לידו יושב הרדיו וטלפון.  הוא
מתבונן בשעון ואז ברדיו ואז שוב בשעון והוא מורה על השעה עשר.
הוא מגביר את הרדיו ומתחילה תוכנית בה מתקשרים אנשים עם בעיות
למיניהן ומתייעצים עם השדרנית - פסיכולוגית איריס. הבעיות
קשורות רובן לזוגיות, בגידות, בעיות כלכליות ודומיהן. חנוך
מקשיב בקפידות. נורית עוברת לידו, בידה ערימה של ספרים ודפים.

נורית
מה קרה? אתה לא הולך לעבודה.

חנוך מחליש את הווליום במהרה.

חנוך
אה? אה, שביתה או עיצומים או משהו.

נורית ממשיכה ללכת. חנוך ממשיך להקשיב.
נורית חוזרת. השידור ברדיו עובר לשיר. חנוך מביט בה ואז
בטלפון. הוא לוקח את הטלפון איתו, נכנס לחדרו הצדדי.

פנים. חדרו של חנוך - יום.

הוא סוגר את הדלת אחריו ונשען עליה, ממתין מספר שניות ואז
מחייג במהירות.

שדרנית ( O.S)
הלו?

חנוך
הקשבתי לך עכשיו.
זה היה יפה ה...עצה הזאת שנתת לאישה.

שדרנית ( O.S)
חנוך. אמרתי לך שלא תתקשר יותר סתם.
אתה חייב להפסיק עם זה.

חנוך
אנחנו לא עושים שום דבר רע, רק מדברים. נכון?
כבר שלושה ימים שלא דיברת איתי.
הקול שלך קצת מוזר היום. מה קרה? את מצוננת?

שדרנית ( O.S)
אני חייבת לנתק.

חנוך
לא. לא.
אז תעלי אותי לשידור, אני אשאל שאלה.

שדרנית
כבר כועסים עליי שאני מעלה אותך.

חנוך
אז תגידי שזה מישהו אחר.

פנים. מטבח  - יום.

נורית מניחה את הדפים על שולחן עמוס ספרים ורשימות. פותחת את
המקרר ומוציאה חלב. ברקע הרדיו. השיר נגמר והקריינית  חוזרת
לשידור.

שדרנית
איתנו על הקו... מאיר. כן. מאיר מירושלים.
אז במה אני יכולה לעזור לך?

נורית מריחה את החלב, מבחינה שהוא מקולקל וזורקת אותו לפח.

חנוך (O.S)
שלום איריס. רציתי קודם כל להגיד שיש לך תוכנית מעולה.
אני מקשיב לך כל יום...

נורית מתיישבת ליד השולחן, מביטה ברדיו בעין מוזרה וממשיכה
בענייניה.

פנים. חדר כביסה בביתם של יעל ודניאל - יום.

ברקע ממשיך שידור הרדיו.  דניאל מוריד מהחבל את הבגדים הנרטבים
מהגשם ומנער אותם, נאבק במים היורדים. לפתע מבחין כי על האישה
התולה בגדים ממול לא יורד גשם. יעל עוברת מאחוריו ונכנסת למטבח
כשהיא אוכלת מלפפון.

פנים. מטבח - יום.

יעל מסיימת את המלפפון שבידה, משתיקה את הרדיו ולוקחת אחד נוסף
מהמקרר, היא פונה ללוח שנה שתלוי על הקיר ומביטה עליו בייאוש,
היא רואה בחודש הקודם שהתאריכים 18 - 20  מסומנים ב"מ" אדומה,
ומוחקת את יום שישי ה- 25 בחודש הנוכחי, כשהימים הקודמים כבר
מחוקים.

פנים. חדר כביסה - יום.

דניאל מסתכל על האנשים מעבר לכביש וגם עליהם לא יורד גשם. הוא
מושיט את ידו קדימה, כדי להיות בטוח, והיא נרטבת.

דניאל
יעל? בואי רגע...

יעל נכנסת לחדר, מחבקת את דניאל מאחור ומנשקת אותו בצווארו.
דניאל מצביע על הגשם, אך לא מספיק לדבר.

יעל
מה, אתה רוצה שאני אחליף אותך?

דניאל
אממ... כן. אני תכף חוזר,
אני יורד להביא דואר.

דניאל יוצא. יעל ממשיכה לתלות כביסה ונופלת לה חולצה.

פנים. חדר כביסה מנחם - יום.

החולצה עוברת על פני מנחם, תולה בגדי נשים ונאבק בשמלה גדולה.


חוץ. פתח הבניין - יום.

דניאל יוצא מהבניין והחולצה נופלת על הרצפה. דניאל מחייך
לעצמו ולוקח אותה. כעת ניתן להבחין שהגשם יורד רק בסף הבניין.
הוא פונה לתיבות הדואר, שם עומדת נורית, מוציאה מכתבים.
דניאל מוציא ערימה של מכתבים, עובר עליהם ונופל לו מכתב. נורית
מתכופפת להרים אותו ועל המעטפה רשום "דר' שטראוס - רופא נשים".
נורית מחייכת.

נורית
דר' שטראוס אה?

דניאל
מה?

נורית
דר' שטראוס.

מצביעה על המעטפה

הוא היה גם הרופא המיילד שלי,
תגיד לאשתך שהיא בידיים טובות.

דניאל
אבל היא לא...

נורית נכנסת לבניין.

אשתי.

פניו של דניאל תמוהות, הוא מסתכל על המעטפה ולא מבין.

פנים. מטבח - יום.

חנוך ונורית ישובים אחד מול השני ליד השולחן, אוכלים ושותקים.

נורית מבחינה שחנוך אוכל בפה פתוח.

חנוך
יוני התקשר, הוא רוצה את המרשם שלך לגוגל מוגל.

נורית
מה, הוא חולה?

חנוך
כנראה.

שתיקה. נורית מגישה לעצמה אפונה.

נורית
אמרו לך מתי אתה חוזר לעבודה?


נורית מתרכזת  באכילתו הקולנית של חנוך.
חנוך מבחין שנורית אוכלת את האפונה אחת אחת. ומתקשה לתפוס אותן
עם המזלג. המזלג חורק במגע עם הצלחת.

חנוך
אי אפשר לדעת.
הם במשא ומתן עכשיו.

נורית
עכשיו. מתי לא...

חנוך
שמעת? אפילו חברת קדישא שובתים.
מצחיק, לא?

נורית מגחכת. בסתר.

נורית
כן. מה המתים אשמים בכל הסיפור.

שניהם מגחכים יחדיו. נשמע קול ניפוץ צלחת. הם מטים את ראשם
לכיוון הרעש.

פנים.  המטבח של יעל ודניאל - יום.

יעל ודניאל עומדים אחד מול השני, לצידם ערימה של צלחות שמחכות
לשטיפה.

יעל
איך יכולת לעשות לי את זה?!

זורקת צלחת על הרצפה. דניאל מסתכל אליה בתמיהה אך מחליט לשתף
פעולה.

דניאל
איך אני עשיתי לך את זה?
אני לא מבין איך לא סיפרת לי עד עכשיו.
אני מנסה להיות בסדר ואז אני מגלה את זה ככה.
כמו סטירה בפרצוף.

זורק שתי צלחות.
יעל עושה קול עצבני, לוקחת ערימה של צלחות ומשליכה אותן, דניאל
מצטרף אליה.
השניים לפתע מתגלגלים בצחוק מטורף על הרצפה. דניאל מתקרב לעבר
יעל לנשיקה קצרה ורטובה. יעל חוזרת לתפקיד. וכעת היא קוראת
מתוך דף.

יעל
זאת הבעיה שלך. אתה מנסה יותר מידי.

דניאל מסתכל מסביבו על שאריות הצלחות ומתנשף.

דניאל
העיקר שקנינו אותם במבצע...

יעל מגחכת, דניאל נותן לה נשיקה בבטן. יעל מתעלמת וחוזרת
לתפקיד.

יעל
אוף. נמאס לי כבר.
אני עוברת לאמא שלי.

דניאל מחייך ועיניו מנצנצות כשהוא מביט בה.

יעל
נו, מה אתה אומר?
אני מוכנה לתפקיד?

דניאל
נולדת מוכנה.

יעל ממלמלת מילים מתוך הטקסט.

דניאל
אהה...יעל?

יעל
מה?

היא מרימה את הראש מהטקסט.

דניאל
לא. לא משנה.

יעל מתרוממת ומתחילה ללכת כשהיא ממלמלת מילים מתוך הדף
ומנוענעת ידיה בדרמטיות, דניאל עוקב אחריה במבטו. רק כשיעל
נעלמת לגמרי משדה ראייתו הוא מתרומם ואוסף את שברי הצלחות לתוך
שקית.

פנים. ביתו של מנחם - יום.

מנחם יושב בסלון, ליד הגופה ומדבר בטלפון.

קול בטלפון (O.S)
אני מעריך שעד מחר או מחרתיים, הכול יסתדר.
תגיע אליך ניידת מיוחדת ותפנה אותה.

מנחם
זה בסדר. אין מה למהר.
אני לא הולך לשום מקום.

מנתק. הוא מביט בגופה, מרים קצת את השמיכה המכסה אותה וממהר
להשיב אותה.
הוא קם, לוקח ערימה של בגדים ומתחיל ללכת. בדרך נופלת לו
חולצה, הוא מתקשה להרים אותה ומחליט להשאיר אותה על הרצפה. אז
הוא מסתכל לכיוון גופתה של רחל, ממהר להרים את החולצה והולך.
בדרך שוב מסתכל עליה ומיישר תמונה עקומה התלויה על הקיר.

פנים. סלון של יעל ודניאל - יום.

דניאל מצרף את שקית הזבל לערימה של שקיות שנערמה בפתח הבית.
טיפות מטפטפות לדליי הצבע המונחים בסלון. הוא נכנס לחדר השינה.


פנים. חדר השינה - יום.

יעל יושבת על אדן החלון , דניאל נכנס. הוא ממשיך לצבוע את חציו
הלבן של הקיר.

דניאל
אולי תצטרפי אליי?
אנחנו לא נסיים בחיים בקצב הזה.

יעל
אין לי כוח. אני נכנסת למקלחת.

דניאל ממשיך לצבוע. היא לוקחת מגבת ונכנסת לחדר האמבטיה.

פנים. מקלחת - יום.

יעל שקועה במקלחת, עומדת עם הפנים לקיר ומזמזמת לה שיר. לפתע
נכנס דניאל כשעל פניו כתמים של צבע. יעל מבחינה בו ונסערת.

יעל
מה אתה עושה?

הוא מתקרב אליה, מלטף לה את הצוואר.

דניאל
מתקלח... נשפך עליי קצת צבע...

היא מתרחקת ממנו.

יעל
אני רוצה להתקלח לבד.

דניאל מגחך במבוכה.

יעל
אני רצינית.

דניאל
(ממלמל)
אבל אם אני אחכה עד שתסיימי יגמרו המים החמים.

שניהם עומדים צפופים, באי נוחות.

יעל
לא משנה כבר.

היא יוצאת מהמקלחת מתעטפת במגבת ממהרת לנגב עצמה ולהתנקות.

פנים. סלון חנוך ונורית - יום.

נורית יושבת על ספה וצופה בשעשועון זוגות. רגליה מונחות על
השולחן מולה. חנוך מצטרף אליה, מתיישב על ידה ומרים רגליו על
השולחן. לשניהם אותם נעלי בית. על של חנוך רשום "לאבא המושלם"
ועל של נורית "לאמא המושלמת".
חנוך מביט בנורית. מנסה להגיד משהו ומתחרט. לבסוף אוגר אומץ:

חנוך
יש משהו שאני לא מבין.

נורית מפנה מבטה אליו.

חנוך
לפעמים אני חושב לעצמי.

נושם עמוק

אני לא מבין למה את נשארת.

נורית מנסה להגיד משהו וחנוך קוטע אותה:

חנוך
אנחנו אנשים גדולים. הילדים כבר עזבו ואני עושה לך רק רע.
למה את לא זורקת אותי ואת הכול לעזאזל ועוזבת?!
אני בטוח שאת יכולה למצוא לך איזה מישהו נחמד.

נורית המומה במקצת, משיבה לו בקושי.

נורית
למה אתה לא עוזב?

חנוך שותק. מסובב ראשו לנקודה באוויר. נורית מתפרצת:

אתה יכול ללכת. בדיוק כמוני.
ובסוף אתה תחזור ותגלה שאתה כאן בדיוק מאותן סיבות שאני כאן.
אני לא צריכה ללכת כדי לגלות שזה לא מה שאני רוצה.
אני לא רוצה להזדקן לבד (פאוזה).
ונכון. אני יכולה למצוא לי מישהו אחר.
אבל זה לא יעזור (פאוזה).
עכשיו אני כועסת. אבל אני יודעת שאתה מצטער ואני צריכה את הזמן
הזה כדי לסלוח לך. וביום שאני אבין שאני לא יכולה לעשות את זה,
אז אני אעזוב.
חנוך שוב מסתכל אליה.

חנוך
אני לא רוצה שתעשי את זה.

איכשהו אני מרגיש שעדין, בכל זאת, יש לנו מה להפסיד. נכון?

פנים. סלון של מנחם - ערב.

מנחם שוכב על ספה בסלון, צופה בטלוויזיה. גופתה של רחל שוכבת
לצידו על מיטה, על בטנה מונחים כמה פרחים יבשים. הוא צופה
בתוכנית וצוחק בקול רם ואז מביט במבוכה קלה על אשתו ומפסיק
לצחוק. הטלפון מצלצל, הוא מכבה את הטלוויזיה ועונה.

מנחם
הלו?

קול בטלפון (O.S)
מנחם? ערב טוב. אני מתקשר בקשר ל... הובלה.
רציתי להודיע לך שנגיע היום בסביבות השעה שבע.

מנחם
היום? בשבע?
זה לא כל כך נוח לי.

קול בטלפון
אז בשמונה?

הוא מביט בגופה, מסתכל בשעון, מבטו עצוב.

מנחם
מה אפשר לעשות...

קול בטלפון (O.S)
אז, אתה יודע, אם לא יהיו שוב בעיות מיוחדות...
הם יגיעו.

הוא מנתק ומתיישב ליד הגופה.

פנים. חדר השינה של יעל ודניאל - יום.

יעל שוכבת עם מגבת על ראשה, קוראת דפי מחזה. לצידה יושב דניאל.
רגליהם מונחות בקדמת המיטה. לכל אחד מהם גרב אחת חומה ואחת
אדומה.
דניאל מביט על תווי גופה של יעל. הוא מנשק את צווארה, את סנטרה
ואז את פיה ומלטף את בטנה בעדינות. יעל מתנתקת מהנשיקה. דניאל
נרתע אחורה.

דניאל
מה קורה איתך?

יעל
המיטה הזאת חורקת והקיר מטפטף.
ולא עישנתי כבר יום וחצי ואני עייפה.

דניאל
את לא אוהבת את הדירה?

יעל
אני לא... זה לא זה.

היא מסתובבת כלפיו.

דניאל
את כועסת עליי?

יעל
אני לא כועסת עליך.
אני פשוט. כועסת.
ואני לא יודעת לגמרי למה.

דניאל
אף פעם לא מאוחר מידי לקחת צעד אחורה.
אנחנו תמיד יכולים לחזור לבתים ו..

יעל
אני פשוט לא חושבת שזה באמת הפתרון בשבילינו.

הם שותקים זמן מה.

דניאל
אז כבר לא נצא הערב, אה?

פנים. מטבח של נורית וחנוך - ערב.

נורית עומדת ליד הכיור ומייבשת כלים. חנוך לוקח משהו מהמקרר,
בידו טלפון אלחוטי.
הרדיו עובר לתוכנית לה מאזין חנוך. הוא מביט על נורית וממהר
לעבור לסלון.

חנוך (לטלפון)
איריס?

שדרנית (ברדיו)
אנחנו נעבור עכשיו לשיר.

נורית מקשיבה לרדיו ומסתכלת על חנוך.

שדרנית (בטלפון)
חנוך. זה שוב אתה?
אני באמצע שידור אתה לא יכול להפריע לי ככה.
ובכלל אתה מוכרח להפסיק עם זה.
אשתך כבר יודעת. מה אתה רוצה?  אתה רק מחפש לעצמך צרות.

צלחת נשמטת מידה של נורית ונשברת.
נורית מתכופפת להרים את שברי הצלחת, מתקשה לתמרן בין המטאטא
והיעה.

נורית
חנוך, אתה יכול לבוא רגע לעזור לי?

היא מרימה את ראשה ורואה אותו יושב על הספה, מדבר לתוך הטלפון
בהתלהבות. היא לוקחת את שברי הצלחות בידיים ומכניסה אותם לתוך
השקית.

פנים. סלון יעל ודניאל - ערב.

דניאל לוקח עיתון מתוך הערימה המגנה על הרצפה מהצבע הטרי,
מדליק את המשיבון האוטומטי  המונח עליה ונכנס לשירותים.

פנים.  שירותים - ערב.

דניאל יושב על האסלה, מכנסיו שמוטות על הרצפה והוא מעיין
בעיתון.

משיבון
היי יעל. היי דניאל.
רצינו להזכיר לכם שהחתונה ביום חמישי, בשמונה.
אנחנו מצפים לראות אותכם שם. (ביפ)

פנים. מסדרון - ערב.

יעל חולפת על פניו של דניאל הולכת לסלון תוך כדי היא מסירה את
המגבת ומראשה ומסתרקת.

משיבון
יעל שלום. מדבר דר' שטראוס.
רציתי לזמן אותך לפגישה בעקבות התוצאות של הבדיקה.
הבנתי שהתוצאות חשובות לך.

דניאל (O.S)
יעל?

היא מסתכלת אחורה. לוקחת חפיסת סיגריות מהשידה ליד דלת הכניסה
ויוצאת מהבית. הדלת נטרקת.

משיבון
אז אם את יכולה להרים לי צלצול. תודה (ביפ ביפ ביפ).

פנים. שירותים - ערב.

דניאל מנסה לקום ומסתבך עם המכנסיים.

דניאל
יעל חכי רגע!

פנים. סלון של מנחם - ערב.

מנחם יושב בסלון. לצידו הגופה. הוא בוהה בשעון על הקיר ומחוגיו
מתחלפים לשעה שמונה.

פנים. חדר שינה חנוך ונורית - לילה.

נורית מכניסה חפצים לתיק המונח על המיטה. היא מביטה על השעון
המורה על השעה שמונה, סוגרת את התיק ויוצאת מהחדר.

פנים. סלון - ערב.

נורית חולפת על פני חדרו של חנוך, על מיטתו זולגות טיפות. היא
ממשיכה ללכת. מתחמקת מלהסתכל על חנוך שנרדם על הספה ולאט לאט
יוצאת מהבית.

פנים. חדר מדרגות - לילה.

יעל יורדת במדרגות. לפניה יורדת נורית. בתחתית המדרגות יורד
מנחם ומלווה את שני הפרמדיקים האוחזים באלונקה עם גופתה של
רחל. יעל נעצרת, מדליקה סיגריה ומתבוננת בו, דמעה זולגת על
לחייה.
נורית חולפת על פני מנחם, החותם על מסמכים. היא בוהה בו ומנסה
להגיד משהו אך מבחינה שהוא עסוק  ויוצאת מהבניין.

חוץ. פתח בניין - לילה.

נורית עומדת על סף הבניין. היא מסתתרת מאחורי עמוד ומביטה
בשלמה (55), יושב במכונית, עליה לא יורד גשם, מול הבניין ומסדר
בלוריתו בראי באופן לא סימפטי. מנחם ושיירתו יוצאים מהבניין,
נורית מגניבה מבט נוסף לעבר שלמה ונשענת על העמוד, דמעה זולגת
מלחייה. הפרמדיקים עוברים את נורית ומובילים את האלונקה לרחוב,
מנחם נשאר עומד מתחת לבניין ולראשונה פורץ בבכי, נורית מביטה
בו. הגשם נחלש.

פנים. חדרו של חנוך - לילה.

חנוך עומד נסער. נאבק בטיפות שיצרו שלולית קטנה על מיטתו. הוא
שם על המיטה מגבת ומנסה לספוג את המים. אחר כך דוחף את המיטה,
אך החדר קטן וצפוף.
נורית נעמדת בפתח החדר. חנוך מביט בה, קצת מבויש. היא נכנסת
לחדר ועוזרת לו להזיז את המיטה ולהחליף מצעים.

פנים. חדרם של יעל ודניאל - לילה.

דניאל יושב על סף המיטה וראשו טמון בידיו. הוא נאנח, נשכב על
המיטה ומכבה את האור.
יעל מתגנבת לאט לחדר, מבחינה שדניאל ישן ונכנסת למיטה. היא עם
הפנים כלפיו והוא עם הגב אליה.
הטלפון מצלצל והמשיבון מקליט הודעה.

רופא
יעל. מדבר שוב דוקטור שטראוס.
הבנתי שיש לך בעיה להגיע לכאן אז רציתי להודיע לך שהבדיקות
יצאו שליליות. את לא בהריון...

יעל מסתובבת עם הגב כלפי דניאל. דניאל מסתובב כלפיה ופוקח
עיניים.

רופא
בכל מקרה, הייתי רוצה שתצרי איתי קשר לתיאום בדיקות...

פנים. חדרה של נורית - לילה.

נורית שוכבת בצד אחד של המיטה הזוגית. מסתכלת על הכרית
שלצידה.
מתכסה היטב ונרדמת עם הפנים לצד שמאל.

פנים. חדרו של חנוך - לילה.

חנוך ישן. דלי הטיפות שליד מיטתו גדוש במים. טיפה אחרונה זולגת
על מצחו. הוא מסתובב עם הפנים לצד ימין.


פנים. חדרם של יעל ודניאל - לילה.

דניאל שוכב עם עיניים פקוחות, יעל מרגישה שהוא ער ומתרוממת.

דניאל (לוחש)
מה קרה?

יעל
הרגשת פעם שכל הבעיות נופלות דווקא סביבך?
שאתה תקוע עמוק עמוק בבוץ של עצמך?

דניאל
יהיה בסדר. טוב?

הם נרדמים עם הפנים כלפי התקרה.

פנים. חדרו של מנחם - לילה.

מנחם ישן במיטה הזוגית בצד אחד ואז נמתח ונשכב באלכסון.  בחלון
פוסק הגשם.