|
חץ פילח את ליבי
ודמעות זלגו על לחיי
כקנה רצוץ נותרתי ומסביב דממה
אז מנסה אני להשתלב בשממה
אך אין לי צבעי הסוואה
והנה מרחוק נשלחת עזרה
בדמות שעון חול עם גרגירים אין ספור
כך שאין צורך עוד לחפור
הפצע יגליד ואת חיי אוכל להמשיך
כי היום הזה כבר מחשיך
ומחר, יישאר רק סימן ואות
יד לזיכרון מפני אותן שבועות |
|
|
אתם מכירים את
זה שלפעמים,
בשעות הקטנות של
הלילה, אתם
בוהים באוויר
(או בדף האחורי)
ופתאום יוצאת
לכם איזה מחשבה
ממש מקורית כזאת
שעוד לא היתה אף
פעם בסלוגן
ומגיע לה פרס
פוליצר לפחות?
אתם מכירים את
זה שאח"כ אתם
לוחצים בהתרגשות
"שלח לחמך",
מחכים שעה,
מחכים שעתיים,
מחכים שנתיים
והסלוגן לא
פורסם?
איזה דיכאון זה,
אה?
פרציפלוכה מחפשת
משמעות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.