זריחה ואביב, שבאים לעולם
כתינוק, שנולד לבן האדם
שחר מפציע, כתינוק בלידה
תמים, נכנס ליום מי יידע
שעה ראשונה, יפה מתמיד
אינה מבשרת, את בוא העתיד.
יש יום, שכולו הבטחות
שנמשך, בהיר עד שקיעות
יפה ומאיר, כשקם משנתו
אדמדם ומסעיר, הולך לדרכו
משעת לידתו ועד השקיעה
לא כיסתה את אורו עננה.
יש ימים שנולדו בקדרות
מרגע לידה, הביאו עצבות
בלי תקווה לחום ולאור
רקיע אפל וקר ושחור
שכל רגע, מיום לידתם
לא האירו דקה, עד מותם.
כמו ימים, גם עונות השנה
מגיעים ובאים כמו זריחה
יש עונה מקרינה ופורחת
ועונה אחרת, עצב רוקחת.
האביב, בא לעולם כתינוק
רענן, חמים ופורץ בירוק
רקיע כחול ואויר משכר
פרחים סביב ואור מסנוור
התחדשות וצמיחה ועתיד
וימים כמו אביב, חביבים מתמיד.
עונה חולפת וחורף שבא
דומה ליום הקודר בשנה
סערות וברקים וגשם סוחף
בוץ וברד וענן מרחף
בלי קרן של שמש ואור
קר, מאיים ואפל ושחור.
חיי האדם, לטבע דומים
עונות וימים, בחייו שולטים
יש אדם, ליום אביבי נולד
לאחר, גורל סגרירי נועד
לו ניתן היה, לחבר גורלות
לאחד, ימים בהירים ועונות
שעתיד כל אדם, לא יכאיב
שיאירו חייו ויפרחו, כאביב......
יולי 2000 |
