|
ישנו מקום בו המילים כבר נגמרות
והכאב מקום תפס בו
ישנו מקום בו משפטים כבר נאמרו
והדמעה ניגרה כבר במקומם
אך יש וזעקה ורגשות גם יחד
חברו בזעם של שתיקה
אל מול עידן של אבל ושל שכול
בפרץ של אילמות וקץ האהבה
ואילנות פורחים עדיין
באדמימות דמם של נעורים
|
|
|
משהוא מוכן לתת
דחיפה לכסא שלי
אני צריך תנופה
סופרמן הפרק
האחרון.
(בתקווה כנה)
יחי סופרגירל! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.