בליינד גוארדיין / דמעה |
אמשיך לבהות בך...
שוב ללא בחירה
נפלה החשכה,
ואני נצלב בליל,
כשמחליט ירח באופק לטייל...
שורר שם עם מותי
השקט הכופר בי...
תשתה האדמה דמי!
עד הדמעה האחרונה,
אשר לחלומי שוב תיכנע,
אמשיך לבהות בך, לבנה...
אורך פצע את מבטי,
דם מזוקק נוזל שוב מעיני,
עולם בכסף אז נצבע-
מאור הלבנה,
נוטפת על קרקע
שבויה בהילתה... דמעה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|