[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קובי אור
/
הוא והיא

הוא חושב שהיא אתו
היא חושבת שהיא שלו
הוא ייתן לה מתנה
היא תיתן לו את עצמה
הוא יכניס לה אגרופים
היא תיתן לו ת'חיים
הוא יחטיף לה עוד סתירה
היא תיתן שוב את עצמה.

הלילה מגיע
היא בחדר בוכה
והוא, מה הוא יודע
דופק עוד בחורה
שם זין על כולם
שם פס על העולם
והיא בחדר בוכה
מוציאה עוד ממחטה
והשעות חולפות לאט
בשעון נועצת עוד מבט
והדקות כמו דקירות
הולכות ומתפשטות.

לפתע, רשרוש של מפתחות בדלת
פתיחת מנעול, סיבוב ידית
הדלת חורקת, נפתחת באיטיות
נסגרת בחוזקה, סגירת מנעול.
הנה הוא חזר והיא משותקת
הנה הוא שמח והיא מרותקת.

הוא מתקרב בעדינות
עם ריח של שפתון
היא מריחה, לא מגיבה
מורידה את החזייה
ועוד צעד הוא עושה
עם ניחוח של בושם אישה
היא מזהה, לא מפסיקה
מזיזה את השמיכה
היא קמה לפניו
מורידה את התחתונים
עם מבט של 'קח אותי'
משפילה מבטה
והלילה עובר
הרגשתה משתפרת
אפילו שידעה שהיה עם אחרת.

עד היום היא שמחה
אוהבת את אהובה
הוא מכניס לה אגרופים
היא נותנת לו חיים
הוא מחטיף לה עוד סתירה
היא שוב נותנת עצמה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי שאוכל לאט -
מת לאט.
ובייסורים...


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/6/01 10:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קובי אור

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה