סטיב רייב / צללים בשלל צבעים |
של בוקר סתיו,
מילאה כוס בודדה
מים פושרים, לרוויה.
נפשטה העלוה על
ארץ קדושה,
באה השמש, לאלתר, נינוחה
ושקעה.
תוגה רכה אפפה בנשמתי,
שמטה מעלי את עולמי,
צללים של שקט, הס,
עף, כשכנפיו פרש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|