ניסיתי לכתוב איזה שיר אהבה,
אף לפתע נחתה עליי תחושת אכזבה.
חשבתי לחרוז איזה שיר תקווה,
אך תקפני בולמוס של מחסום כתיבה.
השתדלתי לחרוז איזה שיר דיכאון,
או אז התמלאתי בהמון גיל ורון
ורציתי לשרבט איזה שיר על שלום,
אך נגוזה המוזה כמו איזה בלון.
התאמצתי לקשקש איזה שיר על חלום
ואז שכחתי מי הביאוני עד הלום
ואפילו חשקתי לצעוק איזה שיר מחאה
אבל נעשיתי שופע פירגון ומחמאה,
אז מרוב שניסיתי, חשבתי, השתדלתי,
רציתי, התאמצתי ואפילו חשקתי,
יצא לי שיר ערס-פואטי במודע
שאת תכליתו -אף אחד לא יידע.