|
מסך עשן סביבי בחדר
השעה כבר מאוחרת
לא יודעת בדיוק כמה
חושבת עליך, רואה סרט
מתחלפות שם התמונות
התמונות שלנו התחלפו מהר מידי
לא נתת לי הזדמנות שניה
ברחתי לי כל כך מהר
ברחתי בלי לומר מילה
וכשחזרתי
הסתכלתי מסביב
אתה כבר לא היית שם
התחלת משהו חדש
אותי השארת לבכות לי על הכר
אולי, אולי זה טוב
אולי באמת שום הצדקה לא הייתה לי
אולי באמת היה לך קשה מידי להבין אותי
אין לי תרוץ, אין לי כל צורה. |
|
|
והנה עוד פריט
טריוויה מעניין:
בשיר הפתיחה של
רחוב סומסום
הישראלי מסבירים
איך להגיע לרחוב
סומסום (מן
העמק, אל המים,
הרחוב עולה).
בשיר הפתיחה
האמריקאי של
רחוב סומסום
שואלים איך
להגיע לרחוב
סומסום! (Can
you tell me how
to get to
Sesami
street?). יש
לנו את רחוב
סומסום 23 עונות
פחות מהאמריקאים
וכבר הבנו איך
מגיעים. מי אמר
שישראלים לא
חכמים יותר?
מכורה כפייתית
לרחוב סומסום
היגרה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.