אני לא זוכרת אם זה היה יום קיץ או יום חורף .
אני גם לא זוכרת מה עשיתי ערה ברבע לשבע לפנות בוקר (כן ,
בשבילי רבע לשבע לפנות בוקר ברוב ימי השנה זה עדיין לפנות בוקר
) .
זה גם לא משנה.
הייתי שם , שזה בעצם פה , מול המסך שלי מתחברת לעולם המלא
והגדוש לרוב במידע שבכלל לא נחוץ לאיש וגם בכמה אנשים נוספים
שערים ברבע לשבע לפנות בוקר.
בצ'נל הרגיל שלנו , ובעצם שלי , כי חוץ ממני רובו הגדול של
האורחים השתנה שם מידי רגעים ספורים לאורחים אחרים , הוא היה
שם .
כולו נוטף מאושר ומועשר בסידן הוא שאל אותי לשלומי.
אני תמיד חושבת שהתשובות לשאלות האלה הן המבחן הכי גדול של
השיחות הוירטואליות האלה.
אם השאלה הבאה תהיה בת כמה אני , זאת אומרת שכנראה מדובר בברנש
שער לא רק ברבע לשבע לפנות בוקר אלא גם בשעות היותר קטנות של
הבוקר ומנסה להתחיל עם אנשים ונשים באינטרנט .
אם יהיה אחרת , זה עוד עלול להיות מעניין .
ואכן היה אחרת , ואם לא היה אחרת הרי שלא הייתי כותבת את סיפור
פגשתנו .
סידן , מועשר בסידן , היה מנומס מאוד ואם זאת לא מנומס בכלל .
הוא התעניין במצב אבל מהר מאוד הצליח להסיט את שיחתנו ממצבי
למצבו ועשה את זה ככה שכמעט ולא היה חשוב לי מה מצבי כרגע.
כמעט .
הסתבר כי מצבו של סידן גם לא היה מזהיר במיוחד.
אני , אני אחת מאלו שמקשיבים בשיחות הוירטואליות , ומסתבר שגם
די טובה בזה גם בשיחות הלא וירטואליות , חבל שלא יצא לי לקיים
כזאת עם סידן.
סידן היה שבור בשיחתנו , שבור כמעט כמו שאני הייתי .
הוא היה שבור מהצד השני של העניין , זה היה כמעט כאילו אני
שברתי אותו ונשברתי מעצמי , רק שאני בעצם שברתי מישהו אחר
ונשברתי מעצמי והוא נשבר ממישהי אחרת שנשברה ממנו ואין לי מושג
אם נשבר לה מעצמה או ממשהו אחר בנוסף לסידן.
דנו במצבו העגמומי של סידן גם לא זמן רב אבל נראה היה שזה נמשך
הרבה זמן , או לפחות הרבה יותר ממה שדנו במצבי שלי .
וגם ממצבו שלו הוא שינה את השיחה מהר , עברנו לדבר על סידן .
סידן וחלבון.
ובעיקר שוקו .
על להיות מועשר בסידן ומועשרת בחלבון ובו בזמן להיות עם חוסר
בברזל .
אה!
לא רק אני כזאת .
גם למועשר בסידן היה חוסר בברזל .
ואז גם על איך זה להיות מאושר עם סידן , איך זה להרגיש את
האושר , איך זה יהיה להבנות מחדש משברירי השבירות שנשברנו מהם
שנינו .
איך זה כשיש לידך מישהו שגם הוא שבור ואתם עושים את זה ביחד.
וברגע זה , כשנדמה היה שהשיחה הקודרת שהפכה לשיחת מוצרי חלב
שהפכה לשיחת אושר ועושר הפכה לרגע אחד את כל שברירי העצב והרוע
והשאלות הלא ברורות כמו למשל מה אני עושה ערה ברבע לשבע לפנות
בוקר ונגשת למחשב עד שהשעה כבר תשע בקצת אחרי לפנות בוקר?
בדיוק ברגע זה ניתק החיבור.
עד שהצלחתי לעלות על מה קרה לקופסא המזורגגת שמפעילה את המסך
החשוך שלי סידן כבר נעלם . ובשעון כבר היה עשר , עשר בבוקר.
עשר בבוקר ?
קמתי ברבע לשבע לפנות בוקר?
פיהקתי פיהוק גדול והתמתחתי תוך כדי שתהייתי עדיין בלמה קמתי
בשעה שכזאת?
אבל מסתבר שיש דברים לעשות בחיי היומיום , בין אם אני מוקפת
בשברירי רסיסים שהגיעו מאינספור מקומות פגיעה ובין אם אני לא
.
יצאתי אל היום שלי שהסתיים בצורה משונה בשעה רבע לשבע לפנות
ערב.
נשכבתי במיטה מרוב עייפות , הרי התעוררתי היום ברבע לשבע לפנות
בוקר , והנחתי את הספר שהתכוונתי לקרוא בצד וחזרתי אל המסך שלי
.
התכוונתי לכתוב לסידן אימייל , להתנצל על שנעלמתי , לספר שאני
מקווה שיסתדר ולפגוש אותו שוב .
אבל רגע , אין לי את הכתובת .
וגם אין לי שם .
וכל מה שיש לי זה חלב מועשר בסידן ובחלבון . ושוקו . |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.