|
שני אנשים מסמנים בשמיים איזה סיפור אהבה
אחד מהם פתאום מתבגר ולשנייה הוא מוכן להישבע
בינתיים נמחץ לו הלב להמון רסיסי אהבה
והסיפור מתבהר - הכל אגדה, הכל אגדה
שוב אישה מוצאת איזה ילד ועושה בו כרצונה
מה שנכתב בכתמים בשמיים כבר מזמן הפך לבדיה
בינתיים הרגש חולץ את השקט והרוח נעלמת בסערה
כך גם הזמן מתרפא והלילה קופא - שוב הילד נמצא בצרה
בכתוביות של עפר המופיעות מדי פעם על הרים של חורבן
משתנה לו החושך - השחור של הלילה הפך ללבן
בינתיים כאבו של הילד הופך לו לסימן
הוא חורט לעצמו משפטי אהבה בשמיים של אובדן
"מוצא עצמי יורק בפרצופם של אלפי בני אדם
מבטא את עצמי באלפי מילים שהגמגום מפריע לאומרם
האהבה היא סתם מילה שאומרים כשהיא לא כאן
וכשחיוכה שוב מופיע מול עיני, לבי משתתק - חוזר להיות ילד
קטן". |
|
|
לאן בדיוק אני
חייבת לצאת?
למה, אני חייבת
להם משהו?
שירה, בדיוק
לפני שביטלו לה
את החוזה עם
סוכנות הדוגמנות
של ספיבק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.