י.ב שומינר / קורבן |
מקושש סחלבים לחיקי
נע ונד מבוקר עד תן.
עומר בלי לאות
ערימות ערימות לרגליך
כגאות בין סלעי הים.
אז אקיץ לאנחת גבעולים
העולים בעשן
אורם מאדים ככזבייך
ואפרך מתבדר ברוח
מנקדה כריבוא כוכבים.
11/03/01
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|