אלת העצב גילתה לי
שכל הילדים עצובים לפעמים.
אבל אני כבר לא ילדה,
אבל כן עצובה
ותוהה למה רק אני בודדה.
ילדה אך כבר לא קטנה,
קטנה וחצי גדולה.
בעולם החדש,
חסר לי לעיתים
החופש לעשות שטויות,
לצעוק,
להשתגע
ולצחוק בקולי קולות.
כולם רציניים
ושותקים
עם פנים ארוכים.
כולם בוגרים
ומעונבים
כולם רוצים אבל לא רוצים.
כולם הולכים אבל לא הולכים.
כולם בוכים אבל לא בוכים.
ילדה בגוף מזדקן,
ילדה שנשארה ילדה,
קטנה,
קטנה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.