ילד בן שש-עשרה, לא מזמן חגג יום הולדת, אתמול הוא הבין שזו
היא אהבה ראשונה, אהבה אמיתית, הוא מאוהב מעל הראש.
ילד בן שש-עשרה מחזיק נשק ביד, לא משהו רציני, קרבין עם
חמישה-עשר כדורים. הוא יורה את כל הכדורים לעבר מטרת דמות
ממרחק חמישים מטר, עשר פגיעות מתוך חמש-עשרה. כל הכבוד ילד אתה
יכול להחזיק נשק.
ילד בן שמונה-עשרה, חגג יום הולדת לפני כחצי שנה, האהבה
הראשונה שלו נדפקה אתמול, אותה אחת מגיל שש-עשרה. עכשיו הוא
לבד, הוא לא יודע מה לעשות, לא יודע איך יחיה.
ילד בן שמונה-עשרה מחזיק נשק ביד, רובה סער אם-16, עשרים ותשעה
כדורים במחסנית, הוא יורה רק עשר בשביל האיפוס, כל העשר במטרה.
יופי ילד, קבל מדים, קבל נשק ולך להלחם.
ילד בן עשרים ושלוש, שני ארונות על הכתפיים, תעודת לוחם בכיס,
כל בחורה שרואה אותו נופלת לרגליו, מחליף אותן בכל פעם שחוזר
לבית. מחר יש לו יום הולדת.
ילד בן עשרים ושלוש, נשק ביד, אם-16 מקוצרר, קסדה על הראש,
שכפ"ץ על הגוף וצבעי הסוואה על הפנים. הוא עומד בראש, "קדימה
להסתער" הוא צועק, רץ קדימה, יורה כדור אחרי כדור, לא מפסיק,
חושב רק על המטרה.
כדור אחד, זה הכל, הספיק כדור אחד כדי להפיל אותו לקרקע.
ילד בן עשרים וארבע, היום יש לו יום הולדת, האהבה הראשונה
בוכה, כל הבחורות נחנקות מדמעות, לבבות נשברו, נשמות הלכו
לאיבוד.
ילד בן עשרים וארבע שוכב בתוך ארון עץ, עטוף בדגל המדינה,
חבריו מצדעים לו, יורים לכבודו באוויר. הוא מת בכבוד, הגן על
המדינה, אבל הוא רק ילד.
בשביל אמא שלו הוא תמיד ישאר ילד. הילד הגיבור של המדינה,
הגיבור שלה.




            31/12/03 ג.ארז