[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניט סאן
/
בוא ניסע אל הים

הם שנה ביחד. היום,
בדיוק שנה. חיים בזוג או לפחות
מה שנחשב לחיים בזוג
כשמאה קילומטרים מפרידים בין הבית שלו
לבית שלה. בצהריים,
הם יושבים על כסאות העץ במרפסת
ביתו. מביטים בזעף בגשם הכבד
מציף את המדרכות, את הדשאים
ואת פתחי הביוב, סוחף איתו שקיות ניילון
ואשפה שהצטברה מסביב לפחי הזבל הגדולים.
האישה אומרת לעזאזל כל הליכלוך הזה,
האישה אומרת בוא ניסע אל הים,
בוא ניסע לראות את הגשם יורד על הים.
האיש אומר קר לי. הוא מוציא את ידיו מכיס המעיל
ופותח את הדלת.
מהמטבח הוא שואל את רוצה משהו
חם לשתות. הוא אומר אני מכין תה.
האישה לא עונה. היא מרפה את אחיזתה
מידית הדלת
ונעמדת על רגליה. האישה אומרת
אני רוצה לנסוע אל הים.
האישה אומרת יש מקומות
בהם הגשם יורד
ויורד.
אתה מבין? היא אומרת בלחש,
שנה שלמה הוא יורד
ודבר לא קורה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אזהרה!

הסימפוניות של
שוסטקוביץ' לא
נגמרות לעולם!


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/1/04 15:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניט סאן

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה