הם שנה ביחד. היום,
בדיוק שנה. חיים בזוג או לפחות
מה שנחשב לחיים בזוג
כשמאה קילומטרים מפרידים בין הבית שלו
לבית שלה. בצהריים,
הם יושבים על כסאות העץ במרפסת
ביתו. מביטים בזעף בגשם הכבד
מציף את המדרכות, את הדשאים
ואת פתחי הביוב, סוחף איתו שקיות ניילון
ואשפה שהצטברה מסביב לפחי הזבל הגדולים.
האישה אומרת לעזאזל כל הליכלוך הזה,
האישה אומרת בוא ניסע אל הים,
בוא ניסע לראות את הגשם יורד על הים.
האיש אומר קר לי. הוא מוציא את ידיו מכיס המעיל
ופותח את הדלת.
מהמטבח הוא שואל את רוצה משהו
חם לשתות. הוא אומר אני מכין תה.
האישה לא עונה. היא מרפה את אחיזתה
מידית הדלת
ונעמדת על רגליה. האישה אומרת
אני רוצה לנסוע אל הים.
האישה אומרת יש מקומות
בהם הגשם יורד
ויורד.
אתה מבין? היא אומרת בלחש,
שנה שלמה הוא יורד
ודבר לא קורה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.