ובאותו הערב הייתי פירורים
פזורת נפש
פצעי הנשמה פתוחים, זועקים
יבבות של כאב
מפלחות גזרי אשה
קרועה
כמעט ולא נותרתי
ייללתי את שברי, את סופי
ואת, לא היית שם
רחוקה במרחק פעימה
עטופה במבצר שעת החירום
נשברתי
רסיסים רסיסים של מה שהיה פעם אני
מרוסקת, מוכה, שכולת נפש
חייתית, נטולת צלם
כל כך פגועה
אבודה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.