ריח הטל נישא באופק
כשימחת נעורים העולה אל על
קרן אור ראשונה הגיחה לאיטה
ואני ניצבתי מולה, בלי להביט רגע קט לאחור
עיני נשאתי קדימה בבטחה,
כמבינה את תלאות השיגרה
טעות נפלאה זו נפלה בחלקי
דמותך הנצחית נתגלתה מולי
החמה בקרניה את עיני סינוורה
אך בעדן ראיתיך כישות נאורה
צעד אחר צעד נמשכתי אל קסמך
כעולל העוקב אחר תאוותו המתוקה
מבטך הקודר לעבר האהבה נדד
כציד המשחרר טרפו אל הדרור
הגשת לי אותה ברכות בטוחה
אולם העת התקדמה אל אימת החשכה
הטל הפך לסערה
ומבטי נלכד בשלך
האש השורפת גהנום לוהט
הקפיאה מבטי בלהט רוטט
עמדנו בלב שדה בוער
כשמסביבנו העולם נוטף
באחיזתך מלאת הגבורה
הפקדתי את כל בטחוני, אהבתי והאימה
רגלינו היחפות השתלבו זו בזו
עד עלות השחר, בראשית האורות
מבטך את מבטי אכל עד קיצו
אהבתי כלתה ועמה נותרה נשמתי. |