שושקה בן-חוחים / והכל דממה דקה |
גועשת בשלווה. ים סוער בשתיקה.
אדישות תהומית. אני צוללת מטה מטה
אוניה קרועה לרסיסים בתוך ים שוקט שטה.
מחשבות נזרקות מיבשה ליבשה
בכדור עולמי, העומד מלכת.
ותחושות של ייאוש ויגון וחולשה
ועצים ירוקי-עד גולים אל שלכת.
איבדתי זה מכבר
את השורה ביומן המסע.
איבד עצמו לדעת המחר
רגע אחרון טרם תבוסה.
אור לו' כסלו התשס"ד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|