שני שבו / שמור |
תחינתה אליך קוראת
הצל ואל בוש
וחסה עצמה בצלך
בטח באותה הנפש
אף שנפלה מן התהום שעלתה
סלח על אותה האיוולת
וגול מעליה חרפת תוכה
שמע את זעקת זו הנפש
וחוש למגע ידה
כי אבד חינה מדרכך
ודורש עוד אין לנפשה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|