האדמה כבר מוריקה זה שנים
לאחר כל אותן מלחמות, מעולם לא הרגשתי כל כך רחוק
אך גם מעולם לא הרגשתי קרוב
חרבות עדיין נעוצות באדמה
ישרות וחלקות, חלקן אף חלודות
נעוצות באדמה כמנסות להתריס כנגד שרידי העולם
גפנים גדלות בינות השרידים העתיקים
עמודים אשר מסמלים היכן עמדו פעם הסדרי עולם
ההרגשה כל כך מוכרת כשעומדים על הבמה הגבוהה, מעל הכל
חלומות נבנו כאן על האדמה הסחוטה
שירים ישנים צובעים את פרחי הגפן הגבוה ביותר
אך אין עוד מי שאותם ישיר
שירי ילדות נשארו על השפתיים
מבקשים מעוף עד לקול הציפורים
אך שתיקה רועמת נשארת בודדה. |
