באתי אלייך
לאמץ נקיק אוויר מצוי
ואת שזורת נסרי שלכת
וקרן אור חבויה
חובקת שלל צבעי בריאת עולם
בשעת בוקר מוקדמת
עם המראת הרכבת האווירית
שם מתחת לפני האדמה המוארת

וכבר ממרום שמיים
בדיוק בחצות ודקותיים
קיבלת את פניי בפתיתי אור מתפשטים
וכמעט ואספתי את כולם
ברגע בו נגעת בי
ואז נמוגו בכברת צהלה כאילו
לא נבראו הם מעולם
נשאר רק הטעם המתוק והמריר
וזה שקצת משכר

תחת כיפת שמיים בהמולת הגאות
נחרט בגדול
"פרפיום דה פרנס"
שאח"כ באור כוכבים
תורגם ליופיו של איזה חטא

ואת שינית את שמך למארחת ביום
ולסועדת לילות סהר
מאחורי וילון אדום
או בסבך ירקת יער    

הגלגלים ממשיכים לנוע
וחלונות דמיוניים מחייכים מתוך
בית ישן בצבע עץ רעוע

ומתחת לגשר זורם עוד פרק בהיסטוריה
ומפיסגת הר מציירים עוד דיוקן
שזה עתה לגם מהטיפה המרה המשקרת
אותו ולא אף אחת אחרת, גם לא את זו
שלמיתרי הגיטרה כאן מרקדת

והכומר נושא עוד צלב ומביט לעברו של ישו
וממולו איש בצבע שחור מוכר
איזו מונליזה שמונחת בקצה המדרכה
וילד בן 32 שעבר אמר לה:
"כמה שאת יפה"

ואני בתוך הפינה הקטנה
בקומה התשיעית
ניסיתי לאסוף עוד כמה פתיתי אור מפתים
ומכאן גלי רוח פרמו וילון
ופילחו שיברי ענן שביקשו לדבר
עם איזו זקנה שישבה על הספסל בפאת הרחוב
ממש מתחת לפנס שביקרתי אתמול
קצת אחרי חצות

"את הנשים קונים כאן בזול
אפילו סתם כך באמצע יום חול"
אמרה לי אישה רעועת בדים
בתוך בית קפה קטן מסתתר
אמרה שזה אסור ושזה קצת מאוחר
עכשיו היא צריכה למהר

נשארתי עם קומץ לגימות של
קופאין מטובל בשוקולד אמיתי
לא כל-כך מתוק
ולא כל-כך מריר

בקצה השני של הסימטה
שוב נראה הסימן המכוון אל
מתחת לפני האדמה
כמעט קרוב לקברי צדיקים
וקצת רחוק מכברת שממה

ועל סרט נע בראש שדוני
עוברים שמות כמו פיגל
שון זליזה, מונמרט, שער הניצחון
אופרה, אייפל לאל וטולרי

והם כולם כבר באו בימים
ולא פעם ביקרו אצל
ילדיהם בפרוורים

ובדרכם היו מצחקקים הם
לעבר קבוצת משוטטים
עם הכובע הכחול
והמעיל הלבן
החסינים בפני כל טיפה גועשת
ופילחי ענן

ואתה שחום עיניים
מה אתה בכלל יודע ?
אפילו לא טרחת להגיד
רק סימנת בשפת איברי גוף
איזו קלישאה שמקפיצה כל וריד

רק אחרי שעברתי בשער
וישבתי לי
על אי תנועה באמצע הכביש
חייכתי ואמרתי:

"ויוה לה פריז"