שנשני שני / דמעות של דם |
בוכה בשתיקה, אל הלילה.
אור בודד, מאיר חיים
שנמחקים, נעלמים בחושך מאיים
והמילים בפנים תקועות
והשורות מטושטשות
ולחיי אין מוצא
ולי אין דרך
ושפתיי חסרות כל מעש
וגופי סגור נעול
מחכה שתבוא... תחבק אותי... תציל אותי
מהבדידות, מהפחד... תלטף אותי תיגע בי
כמו שנהגת לעשות
ושפתיי חסרות כל מעש
וגופי סגור נעול
מחכה לך... מחכה לך... מחכה לך... שתבוא
והמילים בפנים תקועות
והשורות מטושטשות
ולחיי אין מוצא
ולי אין דרך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|