אני אישית ממליצה על גישה חיובית: תמיד, תמיד הכל בסדר.
הגישה היא חלק ניכר מהחיים, אין מה לעשות. רוצים חיים של +?
שמרו על גישה חיובית. רוצים חיים של -? מצדי, היו בגישה
שלילית.
אבל מי בעצם רוצה חיים של -? זו שאלה שאני חושבת עליה הרבה.
כואב לי לחשוב עליה, אבל אם לא אני, מי יחשוב? אני חושבת על זה
בבוקר, אני חושבת בצהריים, אני חושבת בערב. ניתן לומר שאני
מתחילה לחיות חיי מינוס בעצמי, אבל אם לא אני, מי יחיה חיי
מינוס? מלכת אנגליה? רוח התנדבותית זה מספר 2 אצלי, אחרי גישה
חיובית כמובן.
אנשים אומרים לי "את שוטה, את חיה בעולם של חלומות!" על זה יש
לי רק תגובה אחת - לא נפגעתי, הכל בסדר, באמת... תמיד, תמיד
הכל בסדר.
החיים יפים: פרחים, פרפרים, בכל מקום, הו, והפיות, והפיות...
קסם בכל מקום, יופי, כל כך יפה עד שאני מסתנוורת מלהסתכל, אבל
אם לא אני, מי יסתכל? נשיא ארצות-הברית? רוח התנדבותית, אנשים,
רוח התנדבותית... מספר 2 אחרי גישה חיובית!!!
מספר 3 זה כמובן, האהבה... איך אפשר לחיות בלעדיה, איך, איך???
זו שאלה שאני חושבת עליה הרבה. אני חושבת על זה בבוקר, אני
חושבת בצהריים, אני חושבת בערב. אני פשוט לא מסוגלת לדמיין את
חיי בלי אהבה... אבל כמובן, אם לא אני, מי ידמיין? קיסר
סין???
האידאלים הם אצלי מספר 4, אבל אנשים לא מעריכים את זה. הם
אומרים לי, שאני צריכה שינוי תדמית. טוב, אתם יודעים מה התגובה
שלי: לא נפגעתי, הכל בסדר, באמת... אבל אני נפגעת. נפגעת,
וקשה. אבל אני לא נותנת לזה, בשום פנים ואופן, להשפיע על חיי
הפלוס שלי.
אני חושבת שהכל צריך להיות טוב. ולמה שלא יהיה? אנשים צריכים
לראות את הטוב בחיים, רק את הטוב, לא לשמוע רע, לא לראות רע
וכמובן לא לדבר רע, בדיוק כמו שלושת הקופים הישנים והטובים,
בגישה חיובית!!! האנשים צריכים לקחת מהם דוגמה. תמיד, תמיד
להתנהג בדיוק כמו הקופים, אותם אזרחים למופת, ששיקרו לעצמם
ולעולם, רק כדי לא לגעת ברע!!! ואני עושה את זה. אני משקרת לי
ולסביבה. חיי המינוס משתלטים עליי. אני בוכה, ובוכה...
לעטר. |