פתיחת דלת. אור נרות מציף את החדר. שביל של נרות מוביל אל
המיטה המוצעת בסאטן שחור ועליה עלי ורדים אדומים. ריח מתקתק
באויר ומנגינה שמחממת את הלב.
על המיטה, שכוב בשלמות אלוהית, אהבת חיי. מבט אחד והידיעה שהוא
רק שלי, סוף סוף שלי, ואני מאושרת. מטר ושמונים של אבקת קסמים,
עיניים כחולות, וטוב לב שקיים רק באגדות. התוצר המושלם של בורא
העולם.

קמה בבוקר לאחר חלום מתוק עליו עם חיוך והרגשה טובה, רצון
להיות טובה יותר, והבטחון לכך שאני יכולה. הולכת לישון עם
האהבה שלו, אני מרגישה אותה כמו זרם בכל הגוף.
הוא מאמין שהכל לטובה, הוא מאמין בי, מאמין באהבה.
דואג וכואב איתי, מטפל בי כמו שלא חלמתי אפילו שמישהו יטפל,
אוהב אותי כמו הנסיך הזה, האביר על הסוס הלבן, נו - זה שאתן
תמיד מחכות שיגיע? אז הנסיך שלי, האביר שלי, הגיע, והוא לא
הולך לשום מקום - הוא כאן וזה לתמיד.
לקח לי זמן להאמין שזה באמת הנסיך הזה שכולן דיברו עליו, לקח
לי זמן לקלוט ולהאמין שהוא בחר בי ושהוא לא הולך.

מצמוץ ושפשוף עיניים והנה מולי התגלות מלאך ואני בעננים.
מתבוננת בה, באותה דמות קסומה ששרועה במיטה לידי כאילו נפלה
משמיים ישנה בתמימות וברוגע.
מלטפת אותה, לא יכולה להפסיק לגעת ולהרגיש את הדמות המרתקת
הזאת שפשוט מציפה אותי בכל רגש אפשרי.
אוהבת אותו, על כל הדברים הקטנים שבחיים לא ציפיתי שיעשה, על
כל הדברים הענקיים שמשאירים את פי פעור, על זה שהוא כל כך
מדהים ושנתן לי להיות חלק מחייו.
מאוהבת בו כולי. הלב שייך לו, הראש כל היום מתעסק בו והגוף
פשוט הולך אליו לבד.