לראות אותך מהגב
להבזקים קצרים של תובנה
לבהות בבלבול בריצתך הנמהרת
הרחק ממני, הרחק ממה שקרה.
לראות אותך מהגב
דמות אפלה בין קולות וצבעים
ורק צביטה קלושה בלב
תיוותר שריד לשעות של תעתועים.
כי ליטפתי, לא מזמן, את פניך
לרגעים של ערפול חושים מטושטש
חשתי בשפתיך משלימות את שלי
גומעות אותן, סוחפות אותן, מעצבות אותן מחדש.
ראיתי את עיניך יוקדות
בלהט עיוור של רגעי נעורים.
ושמעתי את שפתיך לוחשות
טווות עמי קסם של מגע ומילים.
אז לדמותי אין מקום בחייך
ובלבי אין למענך ולו רגש קל שבקלים
אך לראות אותך מהגב, לאחר אותו ניצוץ סהרורי
לומר לך את האמת, אינו דבר כה נעים. |
